קצב נחקר בחשד להטרדת עדים במסגרת משפטו בביהמ"ש העליון
צו איסור הפרסום שהטיל ביהמ"ש על הפרשה הוסר ועתה מתברר כי המשטרה מנהלת חקירה בחשד שהנשיא לשעבר שכר חוקרים פרטיים שיטרידו עדים הקשורים למשפטו. המשטרה חקרה את קצב, החשוד גם בהדחה בחקירה, ואת אחיו ליאור תחת אזהרה. מעצרם של שני החוקרים הוארך בשבעה ימים. ביהמ"ש רואה בחומרה עבירה של הטרדת העד, ועונשה שלוש שנות מאסר
ממה שהתיר בית המשפט לפרסם עולה כי המשטרה עצרה בימים האחרונים שני חוקרים פרטיים, שעל פי החשד הטרידו שורה של עדים בפרשת קצב. מחקירת המשטרה עלה כי השניים נשכרו על פי החשד על ידי הנשיא לשעבר עצמו, וכמה מבני משפחתו, ביניהם אחד מבניו.
המעצר התאפשר לאחר שבמהלך השבועות האחרונים ניהלו חוקרי יאח"ה חקירה סמויה בפרשה, לאור עדויות לפיהן החוקרים הפרטיים ניסו להטריד כמה עדים מרכזיים במשפט קצב וניסו לתשאל אותם באשר לעדויות שהם מסרו בבית המשפט ובמשטרה. עוד נודע כי השניים אף הקליטו שתי עדות במטרה לסחוט אותן בהמשך. בחלק מהפעילות פעלו החוקרים כמתחזים לבעלי תפקידים אחרים.
החוקרים הפרטיים נעצרו כאמור לאחרונה ובית משפט השלום אף האריך את מעצרם בשבוע ימים. ל-nrg מעריב נודע כי במהלך החקירה שיתפו השניים פעולה עם החוקרים ואף מסרו עדויות מפלילות נגד קצב וחלק מבני משפחתו.
לאור ההתפתחות, זימנו חוקרי יאח"ה את משה קצב, את אחיו ליאור ואת אחד מבניו לחקירה באזהרה, ועימתו אותם עם הממצאים מחקירתם של החוקרים ששכר. בתום החקירה הוחלט לשחרר את קצב ובנו. הפרשה שהתפוצצה היום קשורה ככל הנראה לערעור שהגיש קצב לבית המשפט העליון לגבי הרשעתו בבית המשפט המחוזי.
הנשיא לשעבר משה קצב בצאתו מבית הכנסת בקריית מלאכי, היום
צילום: אדי ישראל
העונש המירבי על הטרדת עד - 3 שנים
החוק רואה בחומרה את עבירת הטרדת העד, ולכן נקבע בצידה עונש מירבי של שלוש שנות מאסר. מטרת האיסור היא לאפשר לאדם למסור את עדותו במשטרה או בבית משפט ללא חשש מרדיפה, הטרדה או לחצים לגבי עדותו, מצד הנאשם, מקורביו או שלוחיו. בתי המשפט פירשו בצורה רחבה מאוד את העבירה, כך ש"הטרדה" מכילה גם דרכי התנהגות ומעשים שאינם בהכרח חמורים, העשויים לגרום אי נעימות או אי רצון.
ההטרדה יכולה לכלול כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה המטרידו ממנוחתו,
כמו פניות טלפוניות, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים ואפילו צעידה בעקבות אדם.
בתחילת חודש מאי הגיש קצב ערעור על הרשעתו ועל עונשו לבית המשפט העליון, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לגזור עליו שבע שנות מאסר בגין ביצוע עבירות מין בנשים שעבדו תחתיו בתפקידיו השונים. שופט העליון יורם דנציגר קבע בהחלטתו כי הגיע לכלל מסקנה שבנסיבות המקרה "ישנה הצדקת עיכוב ביצוע גזר הדין". לאחרונה ביקשו פרקליטי קצב להרחיב את הרכב השופטים שידון בערעור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם