ההזדמנות של אמריקה

ארה"ב נכשלה בקידום השלום בין ישראל לרשות הפלסטינית במשך שנים. הימנעות מווטו באו"ם יכולה לתקן את המצב

רזא אסלן | 19/9/2011 14:35 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אף על פי שמהלך ההכרה במדינה הפלסטינית זוכה לתמיכה רבה בעולם, ארצות הברית מתכוונת לבלום אותו במועצת הביטחון ועומדת בסירובה לתמוך בהצבעה ההצהרתית יותר בעצרת הכללית של האו"ם. הנה חמש סיבות שבעטיין ארה"ב דווקא צריכה לתמוך ביוזמה הפלסטינית:

1. המו"מ נכשל. אחרי שני עשורים של משא ומתן אין עדיין מדינה פלסטינית, הצדדים נקלעו למבוי סתום והם מאשימים האחד את השני. אך אין זה משנה מי אשם. אם בעת חתימת הסכם אוסלו ב-1993 חיו בגדה המערבית 100 אלף מתנחלים, כיום מתגוררים בה 300 אלף, ולפי ארגון "בצלם", כחצי מיליון ישראלים חיים מעבר לקו הירוק. בכל יום שעובר, פיסה נוספת מהארץ שמיועדת לפלסטינים נבלעת על ידי ישראל.

2. לא נראה שממשלת הימין הישראלית תסכים אי פעם למדינה פלסטינית עצמאית. לפני עשור אמר בנימין נתניהו בפני חברי הליכוד כי יתנגד להקמת מדינה פלסטינית. נכון שכעבור שבע שנים, בעקבות הלחץ של ממשל אובמה, נתניהו - הפעם כבר ראש ממשלה - כבר קיבל עקרונית את רעיון המדינה.

אך הוא הציב תנאים חסרי תקדים - אסור יהיה לה להחזיק בצבא, לא תהיה לה שליטה בגבולותיה, היא לא תוכל לקבל את מזרח ירושלים כבירתה, לא תותר זכות השיבה, והמדינה תכיר בישראל כ"מדינה יהודית". גם אם הוא יתחיל לפעול לטובת הקמתה של מדינה פלסטינית, לא נראה שהקואליציה האולטרה-ימנית שלו תאפשר לו לעשות זאת.
זהו הצעד המוסרי

3. אובמה נכשל בקידום תהליך השלום. הנשיא האמריקאי הבטיח לגלות מעורבות רבה יותר ומאוזנת בתהליך השלום, אך למעט כמה נאומים בדבר הסבל הפלסטיני, הוא לא תרם רבות לקידום השיחות. הניסיון שלו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות נכשל.

ההצעה שלו לבסס את הפתרון על גבולות 67' עם חילופי שטחים הושמה ללעג על ידי נתניהו וגם בקונגרס, לא פחות. ארה"ב צריכה להוכיח שהיא אינה עושת דברה של ישראל.

4. בניגוד לדעה הרווחת, זו לא תהיה התאבדות פוליטית להמרות את פי ישראל. אין ספק שרוב דעת הקהל האמריקאית היא פרו-ישראלית. אבל סקרים קובעים שמרבית האמריקאים סבורים שאל לארה"ב לגלות יחס מועדף כלפי מי מהצדדים.

עיתונאים אמריקאים בולטים, וכך גם ראשי הצבא ומחלקת המדינה, מסכימים שהמדיניות האמריקאית לטובת ישראל פוגעת קשות באינטרסים ובדימוי של ארה"ב בעולם.

5. הפלסטינים עושים כמעט במדויק את מה שהישראלים עשו לפני 60 שנה. ב-1948, אחרי שהאו"ם הצביע לטובת תוכנית החלוקה של פלשתינה-א"י, הדיונים בנושא אופן החלוקה התמהמהו והאלימות בין היהודים לערבים התגברה. לבסוף, הסוכנות היהודית הכריזה באופן חד-צדדי על מדינת ישראל. ארה"ב הכירה בה מיד והאו"ם הכיר בריבונותה בהמשך. הרשות הפלסטינית הגיעה לאותה מסקנה שאליה היהודים

הגיעו כנראה ב-1948: משא ומתן לא יוביל למדינה עצמאית, והדרך היחידה לקדם את המדינה היא פעולה חד-צדדית.

ויש סיבה אחת נוספת לתמוך בדרישה הפלסטינית: זהו הצעד המוסרי. במהלך הקמפיין שלו לנשיאות אמר אובמה ש"אין עוד מי שסובל כמו העם הפלסטיני". עכשיו יש לו הזדמנות לממש את אמונתו ולתת לפלסטינים את אותה תחושת כבוד שהארי טרומן העניק לישראל לפני 60 שנה.

הכותב הוא מחבר הספר "אין אלוהים מלבד אללה". המאמר פורסם במקור ב"לוס אנג' לס טיימס"

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->