שגריר בריטניה בישראל: מודאגים מחוק החרם
בראיון למעריב מביע מתיו גולד את הדאגה של ארצו מאישורו של חוק החרם בכנסת ואומר כי הוא "מנוגד למסורת הישראלית של דיון פוליטי נמרץ"
שלא כדרכם של שגרירים, ביקר גולד את האזרחים הבריטים שהגיעו במטס הפרו-פלסטיני וכניסתם לארץ סורבה. בסופי שבוע הוא נכנס לרכב השרד שלו, ויחד עם אשתו ובתו התינוקת, נוסע למכתש רמון או עולה צפונה, בלי נהג או פמלייה. בנוסף, הוא גם יהודי גאה, וכך גם אישתו סיליה. לראיון הוא מופיע כשחפתי חולצתו צבועים תכלת ועליהם מגן דוד זהוב.
מתיו גולד, "פגיעה בזכות הלגיטימית של חופש הביטוי". צילום: אלי דסה
מתיו גולד, מה אתה חושב על "חוק החרם" שעבר שלשום בכנסת?
"אנחנו מודאגים מהאישור של החוק שפוגע בזכות הלגיטימית לחופש הביטוי ומנוגד למסורת הישראלית החזקה של דיון פוליטי עירני ונמרץ".
האם הביקורת שנמתחת על ישראל באוניברסיטאות הבריטיות לא עברה קצת את הגבול?
"ללא ספק, יש קבוצה של אנשים בבריטניה שמנסה להשחיר את שמה של ישראל. מדובר בקבוצה קטנה מאוד שלא מדברת בשם הרוב, ולכן אסור להתבלבל בין רמת הרעש לבין חשיבות הרעש. יש אמת מסויימת בדאגה הזו שלכם. יש יותר מידי התקפות אנטישמיות, יותר מידי אוניברסיטאות שאנשים מרגישים לא בטוחים לעמוד ולבטא בהן דעות פרו-ישראליות. אנחנו לא מכחישים שיש בעיה. המדינה והמשטרה עובדות כדי לטפל בזה.
"יחד עם זאת, אני חושב שיש הגזמה גדולה לגבי הרגשות האנטי-ישראלים והאנטישמיים בבריטניה. במובן מסוים, אני מרגיש שיש בישראל תהליך של דה לגיטימציה הפוכה לבריטניה. לצערי, כל יוזמה של ארגון קיקיוני בבריטניה לחרם על ישראל זוכה לתשומת לב לא פרופורציונאלית ואינה משקפת את דעת הקהל הרחבה בבריטניה.
"הייתי בוועידה עם בכיר ישראלי שאמר ש'אין אוניברסיטה אחת בבריטניה שאפשר להביע בה תמיכה בישראל'. זו הגזמה פראית. יש 105 התאחדויות סטודנטים בבריטניה. חמש מהן קראו לחרם על ישראל. אף אוניברסיטה לא קראה עדיין לחרם. יש מספר קטן של אוניברסיטאות שבהן יש לחץ ואיומים. אך יש אוניברסיטאות רבות שבהן יש ויכוח פתוח ואפשר להשמיע כל מיני דעות. כאשר אני מדבר עם סטודנטים ישראלים על לימודים בבריטניה, הם ישר חושבים על האווירה האנטי-ישראליות ולא רוצים ללכת וללמוד במדינה".
הכרסום בעמדה הישראלית לטובת הפלסטינים הוא לא רק ביקורת של גופים בבריטניה, אלא תהליך חוצה גבולות באירופה ובארצות הברית.
"כשגריר אני מודאג ממה שקורה לדעת הקהל על ישראל בבריטניה ובעולם. כי הציבור הבריטי מקבל את זכותה של ישראל להתקיים ואת זכותה לביטחון, אך יש לו קשיים עם הכיבוש המתמשך, במיוחד כאשר יש רגעים קשים כמו מבצע "עופרת יצוקה", כמו המשט או פרשת הדרכונים בדובאי. זה מוריד את רמת הסימפטיה והאהדה כלפי ישראל. ההרגשה שלי היא שישראלים רואים את עצמם עדיין בדמות דוד באזור. והבעיה היא שרוב העולם התחיל לראות את ישראל כגולית, כצד החזק. ולכן, הבעיה של ישראל בהסברה היא שהסימפטיה של אנשים הולכת באופן טבעי למי שהם תופסים כצד החלש".
מה לדעתך הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצל השינויים שמתרחשים באזור?
"אנו מאמינים שיש דחיפות במצב היום. ככל שהזמן עובר, הסכנה שבהתנחלויות הופכת למוחשית יותר. וזה מטריד אותנו שהתהליך תקוע. גם רמת האמון נמוכה. החשיבות היא בצורך להתחיל את התהליך. כאדם שאחראי על היחסים בין ישראל לבריטניה, אני אומר שאם התהליך תקוע ואין שיחות עם הפלסטינים ואנשים לא מאמינים שיש עתיד לשלום - זה ישפיע על היחסים עם בריטניה ואירופה וגם ישפיע על איך שישראל נראית בעולם".
האם אתה מבין, גם כיהודי, את החשש של ישראל לביטחונה, אם תוקם מדינה פלסטינית?
"סוגיית הביטחון ברורה לי מאוד. ישראל תעשה צעד לעבר השלום כשתאמין שזה יהפוך אותה לבטוחה יותר. זו הצהרה מובנת וחשובה. כי אם מתחילים מהעיקרון הזה, ואתה רוצה כמונו להתקדם לשלום - אתה צריך לשכנע את העם בישראל שמה שמוצע לא יאיים עליהם ועל המדינה. אני בטוח שהציבור בישראל מסרב לקחת סיכונים על הביטחון של המדינה".
"מודאג מהכיוון הפוליטי בישראל"
מדוע אירופה חוששת מספטמבר ומנגד לא מודיעה בצורה מפורשת שלא תצביע בעד הכרה במדינה פלסטינית?
"אנחנו חוששים שספטמבר יהיה רגע מזיק לעתיד השלום. אנו מודאגים שזה יעשה את זה קשה יותר בסוגיית האמון שבין הצדדים. אנו מודאגים שזה יסיט את המסר המרכזי שלפיו שלום צריך לבוא באמצעות מגעים בין הצדדים. ייתכן שגם ההחלטה הזו תשפוך שמן על המדורה. למשל, הגדה המערבית ועזה - יש שם תסכול אמיתי.
"אם תכניס לשם את
הרעיון של החלטת או"ם בדבר הכרה במדינה פלסטינית, ודבר לא ישתנה בשטח, זה ייצור מצב מסוכן. זה רק יעלה את רמת המתח. אנשים שואלים אותנו מה בריטניה תעשה בספטמבר והתשובה היא שעוד לא החלטנו: הרבה יכול לקרות עד אז. אך ההעדפה שלנו היא להימנע ממצב שבו נצטרך לבחור לכאן או לכאן בהחלטה שהיא מסוכנת לדעתנו".
הרביעייה הבינלאומית למזרח התיכון לא הצליחה שלשום להתגבר על הפערים ולפרסם הצהרה מוסכמת הקוראת לחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. מדוע?
"זה היה רגע לא קל. נשמח לראות את השיחות מתחילות על בסיס מתווה אובמה, אבל כרגע לא ברור אם זה אפשרי. היעדר האמון בין הצדדים זו בעיה שעומדת בבסיס. כשכל אחד מהצדדים מאמין שהצד השני לא רציני לגבי השלום זה מצב קשה מאוד. ישראל עשתה שלום, קודם עם סאדאת ואחר כך עם חוסיין - רק כאשר היא האמינה לצד השני. כשיש אמון אפשר להתקדם מהר מאוד".
האם אתה סבור שהקיפאון המדיני קשור לשיטת הממשל והבחירות בישראל?
"כל מדינה צריכה לבחור את שיטת הממשל שלה. אני לא חושב שאני, כשגריר זר, צריך לייעץ על שינויים במערכת הפוליטית הישראלית. אני יודע שיש הרבה ביקורת על שיטת הבחירות בישראל. שמעתי אנשים שאומרים שהשיטה בישראל, למרות החסרונות שלה, באה להבטיח שכל המרכיבים השונים בחברה יהיו מיוצגים בכנסת. עם זאת, אני מודאג מהכיוון הפוליטי בישראל. מה שהיכה בי בביקורי בארץ היו הפערים בחברה הישראלית. בין דתיים וחילוניים. בין ערבים ויהודים. בין המרכז לפריפריה. הפערים מסוכנים לעתיד של החברה, מסוכנים ליעילות של הכלכלה הישראלית, ולדעתי כשגריר, זה מסוכן לדרך שבה ישראל נתפסת בעולם ".
מתיו גולד. גיל: 39. מצב משפחתי: נשוי ואב לבת. מגורים: מעון השגריר הבריטי, רמת גן. תפקידים קודמים: מזכיר אישי לשר החוץ הבריטי, סגן שגריר בריטניה באיראן, יועץ פוליטי בשגרירות בריטניה בפקיסטן.
> nrg גם בפייסבוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם