רוצים לגור בבית ירוק? דרוש תמריץ

חיסכון בחשמל, במים ובמשאבים הוא אינטרס לאומי. בנקודות שעדיין יש בהן כשל שוק, הממשלה תצטרך להתערב וליצור תמריצים

אביב לביא | 14/7/2011 10:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נמאס לכם לפתוח את העיתון, להיתקל בפרסומת מפתה ל"סביוני יהופיץ הירוקה" ולחשוד שמישהו מנסה לשווק לוקש ירוק? אתם לא לבד.

באירוע שהוצג בו השבוע התקן החדש לבנייה ירוקה בישראל, אמרה גלית כהן, סמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה: "הגיע הזמן לשים סוף לברברת. או שהבניין ירוק, או שהוא לא ירוק. או שהוא עומד בתקן, או שלא". גלעד ארדן, השר, הבטיח שבקרוב יתחיל משרדו להלבין את פניהם של קבלנים ויזמים שיישאו את שם הבנייה הירוקה לשווא. מעניין מי הראשון שייענש - בהנחה כמובן שארדן יממש את הבטחתו.

כמו בתחומים סביבתיים אחרים, גם בתחום הבנייה מתאמצת ישראל להדביק פיגור של שנים לעומת המערב. "תקן" ו"ועדה" נחשבות אצלנו מילים נרדפות לסחבת בירוקרטית, אבל התקן החדש נכתב במהירות יחסית, תוצאה של דחיפה אגרסיבית מצד ארדן ושל הירתמות של כל הנוגעים בדבר - המועצה לבנייה ירוקה, מכון התקנים, אדריכלים ואפילו קבלנים.
נקודות ירוקות

בניינים מגיעים לרוב לכותרות בנוגע לערכם הנדל"ני, אבל מדובר באחד התחומים בעלי ההשפעה הסביבתית המסיבית ביותר. בניינים צורכים כ-60% מהאנרגיה במשק, מייצרים כשליש מגזי החממה ואחראים לבזיזה מתמשכת של משאבי טבע ובראשם חול. בקצה השני, בעולם מודרני שבו האדם מבלה כ-90% מזמנו בין 4 קירות, לסוגיות כמו ניתוק מאספקה של אוויר ואור טבעיים וזליגה של דבקים וכימיקלים רעילים לחלל סגור יש השפעה ישירה על הבריאות.

הבנייה הירוקה תצטרך לנפץ כמה מיתוסים בדרכה אל המיינסטרים הישראלי: לא, לא מדובר בחזרה לחיים במערות; ומצד שני, זו גם לא נישת גורמה של נדל"ן לעשירים. אחד התפקידים של התקן

החדש הוא להעמיק את הידע של רוכשי הדירות כדי שאלה יפעילו לחץ על הקבלנים ועל היזמים. בסקר שהוזמן לרגל השקת התקן השיבו 82% שחשוב להם לעבוד בבניין ירוק. אם היו נשאלים שאלת המשך - מהו בניין ירוק? - ספק אם היו יודעים להשיב.

כדי להשיג את התקן הירוק (5281) יצטרך בניין לאסוף מכסת נקודות שאותן יקבל כנגד ביצועים סביבתיים: יעילות אנרגטית, שניתן להשיג באמצעות בידוד משופר והתחשבות בכיווני השמש; חיסכון במים, למשל באמצעות מיחזור מי מרזבים ומזגנים; עמדות לקשירת אופניים; תשתיות להפרדת פסולת ועוד. מערכת מיזוג מרכזי בדירוג אנרגטי A, למשל , תזכה את הבניין ב-1.6 נקודות.

תוכנית חיסכון

אז כמה זה יעלה לנו? אפילו הקבלנים חלוקים. הגרסאות נעות בין ייקור זניח של עלויות הבנייה בשיעור 1% לבין 105. הניסיון בחו"ל מלמד שככל שהתקן נמצא בשוק זמן רב יותר, מחירי הבנייה הירוקה יורדים. חשוב לזכור שהמחיה השוטפת בבניין ירוק חסכונית מאוד: לפי התחשיבים, משפחה ממוצעת שתגור בבניין יעיל אנרגטית תחסוך 1,200 שקל בשנה בחשבון החשמל ו-300 שקל נוספים בחשבון המים.

חיסכון בחשמל, במים ובמשאבים הוא אינטרס לאומי. בנקודות שעדיין יש בהן כשל שוק, הממשלה תצטרך להתערב וליצור תמריצים שישחררו את הפקק. בלי סל תמריצים נבון, התקן שכתיבתו הושלמה השבוע בהצלחה יישאר הישג תאורטי בלבד.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביב לביא

צילום: דעות

כותב במעריב על ענייני איכות סביבה וכדורסל. מגיש את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. פרסם ספר על אוכל אורגני

לכל הטורים של אביב לביא

עוד ב''אביב לביא''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_1/ -->