תלויים באוויר: שדה תעופה במגידו? בקרוב ההכרעה
למרות הצרכים המבצעיים החשובים של חיל האוויר, שדה התעופה הבינלאומי השני חייב להיות מוקם בנגב ולא בעמק יזרעאל
עם המטוסים הצבאיים למדו בעמק יזרעאל לחיות בשלום, אבל עכשיו מאיימים מטוסים אחרים להפר את שלוות העמק. בשבועות הקרובים אמורה הממשלה להכריע אם שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל - סגנו של הנתב"ג - יוקם במקום שבו ניצב מנחת מגידו המנדטורי. החלופה השנייה היא בדרום: שדה התעופה הצבאי בנבטים. חשוב להבין שלא מדובר במאבק נמב"י ("נגד מיקום בחצרי") של תושבי העמק, שלטובת השקט שלהם דורשים להרחיק את המטרד לפתחו של מישהו אחר.
ההסכמה סביב העדיפות להקמת שדה תעופה בנגב משתרעת מקיר לקיר של הציבוריות הישראלית: בחלופת נבטים תומכים עשרות יישובים בצפון ובדרום, כל ארגוני הסביבה, ורשימה ארוכה של משרדי ממשלה רלוונטיים - תחבורה, תשתיות, פיתוח הנגב והגליל והגנת הסביבה. מנגד עומדת התנגדותו של גורם אחד: חיל האוויר. במילים אחרות, בקרוב נדע אם אנחנו חיים במדינה שיש לה צבא, או בחיל אוויר שיש לו מדינה.
נכסים אסטרטגיים
צריך לעמוד על תל מגידו ולהשקיף על המרבדים הירוקים של העמק, כדי להבין עד כמה מופרך הרעיון להפוך את המקום הזה לאזור של תשתיות, טרמינלים, כבישי אספלט ומחלפי בטון. זה יהיה סופו של עמק יזרעאל כמו שהכרנו, סופו של העמק מהספרים, השירים ושיעורי המולדת. זו החלטה שהמשמעויות שלה משתרעות הרבה מעבר להשלכה סביבתית כזו או אחרת. זו החלטה לאומית. במובן הזה, טוב ונכון שהיא מתקבלת בדרגים הממשלתיים הגבוהים ביותר. אבל האם הממשלה תקבל את ההחלטה הנכונה?
בעוד בצפון חוששים, ובצדק, ששדה תעופה גדול (אמור לארח כשישה מיליון נוסעים בשנה) ישנה את הצביון ההיסטורי, בדרום מייחלים לשינוי כזה. בדרום רוצים את השדה בדיוק מאותן סיבות שבצפון לא צריכים אותו: על פי ניתוח כלכלי שנעשה בהזמנת עיריית באר שבע, שדה תעופה בינלאומי שיוקם
סמוך לעיר יחזק את מעמד המטרופולין שבירת הנגב כה חושקת בו, יזרז את שיפור תשתיות התחבורה באזור, יגביר דרמטית את זרימת התיירות, יוסיף 3,000 מקומות עבודה ויביא לתוספת הכנסות, ישירות ועקיפות, של כחצי מיליארד שקל בשנה. בעוד בנגב כמהים לניחוח הדיוטי פרי, לתושבי עמק יזרעאל הריח הזה גורם בחילה.
אני מניח שמאחורי ההתנגדות של צה"ל להקמת שדה בינלאומי בנבטים עומדות סיבות מוצקות. צרכיו המבצעיים של חיל האוויר חשובים, וצריך לקחת אותם בחשבון בכל מהלך, אבל לא ייתכן ששורה של אינטרסים חיוניים למדינה יתכופפו באופן אוטומטי מול שיקולי הביטחון. הגיע הזמן להכיר בכך שחוסן לאומי לא מתחיל ונגמר בשעות האימונים של מטוסי קרב, ושגם חברה, סביבה, תעסוקה, ואפילו נופיו ההיסטוריים של עמק יזרעאל, הם בגדר נכסים אסטרטגיים.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם