במקום לזרוק לפח - המזון עובר לנזקקים

יש מספיק אוכל במדינה אבל יש אנשים שאין להם מה לאכול. עמותת "לקט ישראל" מצילה מזון טוב מהזבל ומחברת בין זורקים לנזקקים

סופ
אביב לביא | 30/7/2011 11:31 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: לקט ישראל
זו שעת בוקר, אבל בחלקות תפוחי האדמה של בית קמה ומשמר הנגב שמש יולי כבר עובדת במשרה מלאה. בקצה האופק, מעבר למאות הדונמים החרושים, אפשר להבחין במבנה תחנת הדלק של צומת בית קמה, שהפך בשנים האחרונות לנקודת המפגש הלאומית של כל מי שמתגלגל מהצפון לכיוון מדינת באר שבע. גדודים של חיילים נוהרים שם לתוך סניף ארומה כדי להתענג על הקפה ההפוך הדלוח ביותר בישראל.

בינתיים, בשדות, האקשן בעיצומו. חוליית ההצלה של "לקט ישראל" מחלצת כאן יותר מ-400 טון תפוחי אדמה שכבר היו בדרכם לפח. תחת זאת, הם יעלו בחודשים הקרובים על שולחנם של אלפי נזקקים. "לפחות עד ראש השנה אנחנו מסודרים", מציין בסיפוק גיא יהושע, מנהל פרויקט הלקט של העמותה.

יש סיכוי סביר שלא שמעתם על לקט ישראל. ספק אם יש בארץ עוד גופים שעושים כל כך הרבה ומדברים כל כך מעט. הפעילות של לקט ישראל - קומץ עובדים בשכר ועוד אלפי מתנדבים - ממחישה, עגבנייה אחרי עגבנייה, חציל אחרי חציל, את האמת המביכה על המזון: בעולם, בוודאי בישראל, יש די והותר אוכל; הוא רק לא מתחלק נכון. באותה עיר, לעתים באותו רחוב, יש ילדים שנשלחים לבית הספר עם תיק אוכל ריק, בעוד במרחק נגיעה מהם נשלחות כמויות עתק של מזון לאתרי הפסולת. לקט ישראל מנסה לעשות את החיבור. מדובר במנגנון משומן של תיווך בין הזורקים לנזקקים, מדינת צללים שמנסה להיכנס לנעליה הגדולות של מדינת הרווחה שאיננה.
צילום: יח''צ
מתנדבי לקט ישראל בפעולה צילום: יח''צ
מצילים אבטיחים

במשרדי העמותה ברעננה יושבים שלושה טלפנים. בשטח מסתובבים הרכזים והמתנדבים. הם מצילים אוכל טוב מכל מקום: ממאות חקלאים, מאולמי שמחות, מחדרי אוכל של תאגידים וחברות היי-טק ומפס הייצור של מפעלי המזון. אם שטראוס נתקעה עם מלאי של גביעי מילקי שבעוד יומיים יפוג תוקפם, אנשי לקט ישראל ידאגו שעוד היום הם יגיעו אל שולחנם של אלה שמילקי יקר מדי עבורם. אם הקרטון של אריזת דגני הבוקר התקמט במפעל, מבחינת החברה הוא טוטאל לוס. מבחינת לקט ישראל זה קורנפלקס מצוין.

את חלקות תפוחי האדמה של משמר הנגב ובית קמה פקדה השנה צרה: "כשהתחלנו להוציא אותם", מספר ליאור, מנהל העבודה, "ראינו שיש בעיה. הקליפה לא התפתחה כמו שצריך". זו מחלה מוכרת, פטרייה שנראית כמו כתמי צבע על הקליפה, אבל אין לה שום השפעה על איכות התפוד וכשירותו לאכילה. הבעיה היא שאורך חיי המדף של התפודים הללו

מתקצר משמעותית, וברשתות השיווק מפנים להם עורף. מי ירצה לקנות תפוחי אדמה עם קליפה מוזרה?

137 דונם תפוחי אדמה היו אמורים להיזרק, אבל כאן נכנס לתמונה אורון בית אור מ"קנט": " קרן נזקי טבע" נותנת לחקלאים גב במקרה של מפגעים כמו בצורות, שטפונות ומזיקים. ברגעשהקיבוצניקים דיווחו על הברוך בחלקות תפוחי האדמה, דאג בית אור להזעיק את אנשי לקט ישראל.

לא רק לחקלאים שנפגעו ממזיקים יש עודפים: "בהרבה מצבים לחקלאי פשוט לא כדאי לקטוף עד הסוף", אומר גיא יהושע, "יש לו הרבה חממות, נשארו לו כמה דונמים בקצה, ממתינות לו חלקות רווחיות יותר, אז הוא יעביר את הפועלים לשם. אני ארוויח מזה חמישה טון עגבניות נהדרות". בעוד אנחנו מתגלגלים על הטרקטור בבית קמה, חוליות אחרות של העמותה מצילות אבטיחים, בצל וחצילים ביישובי חוף הכרמל, ומלפפונים במושב אחיטוב שבשרון.

400 אלף ארוחות

על הלוגו של העמותה מופיעה הצהרת כוונות: "בנק המזון הלאומי". יומרני , אבל נכון. שימו לב לכמויות: העמותה מלקטת יותר מ-4,000 טון פירות וירקות בשנה, אוספת 400 אלף ארוחות מקפטריות וחדרי אוכל תאגידיים, 320 אלף ארוחות ממסעדות, בתי מלון, קניונים ואולמות אירועים, ומעבירה מזון ל-290 עמותות חסד ו-90 בתי ספר.

ואחרי כל זה, עדיין נזרקים בישראל מדי שנה 32 אלף טון ירקות ופירות משובחים. כל כך הרבה משאבים, קרקע, אנרגיה ומים שנשפכים לריק. לא מכבר הוזמנו אנשי העמותה למשכן הנשיא כדי לקבל את אות הנשיא למתנדב. "התרגשתי בטקס", אומרת יעל בן-חמו, הדוברת, "אבל יצאתי כועסת. אתה רואה את הנשיא מלטף ומחמיא, אבל זה בכלל התפקיד של המדינה. אנחנו לא היינו צריכים להיות קיימים. אנחנו מחלקים אוכל לאנשים שהמדינה נטשה".

מילא שהמדינה נטשה - היא אפילו מפריעה. "יש לנו בעיה מול הרבה מוסדות", אומרת בן-חמו, "כל בתי המלון באילת, למשל, מסרבים לעבוד איתנו. הם חוששים מתביעות בתחום בטיחות המזון. למרות שאנחנו מיומנים, מפעילים צי של משאיות וחדרי קירור, תמיד יכולות לקרות תקלות. בישראל אתה חשוף לתביעה במקרה כזה, בעוד בארצות הברית חוק 'השומרוני הטוב' מגן עליך אם פעלת מכוונה טובה. ניסינו לפעול לשינוי החקיקה בארץ, אבל זה נתקע".

שתו רק מים

בעקבות התרעומת שהבעתי כאן בשבוע שעבר על נוכחותן של מכונות משקאות וחטיפים במסדרונות בתי החולים, כתב לי זוהר צמח וילסון, יועץ בריאות ותזונה:

"יש לי בשורות טובות לגבי הכוח שלנו לשנות. זה אפילו לא מצריך הרבה מאמץ. בינואר האחרון, לבתי, אז בת שנה וחודשיים, היו שיעולים קשים. ניגשתי איתה לסניף קופת חולים כללית בנהריה למחלקת הילדים. שמתי לב שיש במחלקה מכונת משקאות קלים כגון קולה, ושהיא מוצבת במקום הכי בולט במחלקה. זה נראה לי אבסורד שקופת חולים תעודד שתיית דברים כה מזיקים, אז נכנסתי לאתר של כללית ושלחתי להם מסר בנדון. שמחתי לקבל מהם מכתב רשמי בו הם מודים לי על ההערה ומוציאים את המכונה. אם לקוחות הקופות ובתי החולים (שזה כולנו) נעיר להם בנושא הם יפעלו לשנות זאת".

וילסון צירף את התשובה שקיבל ב-11 בינואר מלשכת פניות הציבור של מחוז חיפה וגליל מערבי בקופת חולים כללית, ובה כותבת גלית רטנר, הממונה על פניות הציבור, ש"בהמשך לפנייתך תוצא מכונת המשקאות מהמרפאה, ואנו מודים לך על העברת הנושא לידיעתנו".

ואם בקופת חולים יכולים, אז גם בבתי החולים אפשר.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ -->