"הסניוריטי בעליון היא ערבות נגד פוליטיזציה"
המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אליהו מצא, מגן על שיטת הפירמידה המסורתית למינוי נשיאים חדשים ואף מבקר את בייניש על הפרתה
בבית המשפט העליון התנגדו תמיד לביטול השיטה, והנשיאים מגנים עליה בחירוף נפש. למרות זאת, הנשיאים והשופטים בדימוס עימם ביקשנו לשוחח בנושא סירבו, כל אחד מסיבותיו שלו. כולם - למעט מי שהיה המשנה לנשיא העליון, השופט אליהו מצא, שמגן על השיטה ואף מעביר ביקורת על הנשיאה דורית ביניש שהפרה את הסניוריטי בבית הדין הארצי לעבודה.
מדוע נשיא העליון צריך להיבחר ב"שיטת הסניוריטי"?
"המסורת הזו מאוד חשובה, משום שהיא הערובה הטובה ביותר למניעת פוליטיזציה בבית המשפט העליון ולשמירת השקט והשלווה של השופטים שם. את הנשיא ממנה הוועדה לבחירת שופטים. אם העניין היה נפתח לאיזו תחרות בין השופטים מי יזכה בנשיאות, מאוד יכול להיות שגם הם היו חוטאים בניסיונות לעשות'לובי' אצל פוליטיקאים ובהפעלת גורמים חיצוניים שונים. המסורת הזו גם שומרת על יחסים טובים מאוד ועל שלווה בין השופטים בעליון שזה מאוד חשוב, כי יש שם מחלוקות אידיאולוגיות קשות לפעמים וחשוב לשמור על יחסים חבריים תקינים.
"בשיטת הסניוריטי כל שופט יודע מהרגע הראשון שהוא מתמנה לבית המשפט העליון, בהתחשב בגילו ובאופק הכהונה שלו, מה מצפה לו. ביום המינוי הוא יודע אם יש לו סיכוי להיות המשנה לנשיא או הנשיא. הכל ברור מראש. הוא יודע מתי יגיע לשיא הפירמידה ושם הוא נרגע ואינו מחפש דברים אחרים. אף שופט גם לא מרגיש כך שהוא מקופח משום שלא קודם לנשיאות, שכן הוא יודע שיש תור לפי הוותק.
"סטייה מהסניוריטי עלולה להתגלגל הלאה, כי לוועדה לבחירת שופטים יש כוח עצום. תיאורטית, היא יכולה לקחת שופט שלום מעפולה ולמנות אותו עכשיו לעליון, ובעת ובעונה אחת גם לנשיא העליון. בארצות הברית מינוי השופטים הוא פוליטי. נשיא העליון שלהם מונה מבלי שהיה שופט בבית המשפט העליון הפדראלי. לא כדאי שנגיע למצב כזה, שיבחרו שופט שחשוד בנטייה פוליטית שמוצאת חן בעיני מי שמחליט".
האם אכן כל השופטים בעליון מתאימים לשמש כנשיאים? בוודאי יש ביניהם כאלה שהם חסרי כריזמה או כישורי ניהול.
"כל שופט בעליון כשיר למלא את תפקיד הנשיא. לכל שופט יש עוזרים וסגל מינהלי, הוא לא מתעסק בעצמו בדברים הטכניים. כנשיא הוא צריך לקבוע מדיניות ואת זה הוא עושה בהתייעצות עם השופטים. לכן איני מקבל את הטענה שבעליון צריך סגולות מיוחדות ולא כל שופט מתאים. גם אם יהיה נשיא שהוא מינהלן פחות טוב מאחרים, אני לא חושב שזה ישפיע על בית המשפט העליון".
מתנגדי השיטה טוענים שבג"ץ לא היה מאשר אותה אם היתה קיימת במוסד אחר.
"יש הבדל עקרוני בין בית משפט עליון ומסורת בת 60 וכמה שנים לבין גוף מינהלי במדינה. בפוליטיקה הכל הולך לפי רוב ומיעוט בהתאם לדבר הבוחר. אבל בעליון התגבשה מסורת מאוד מושרשת שלפיה המינוי הוא רק לפי הוותק ולא כל מבחן אחר. הרציונל הוא למנוע מעורבות פוליטיקאים בהליכי קידום השופטים. נשיאי השלום והמחוזי נבחרים בדרך אחרת ולא לפי הסניוריטי, אבל נשיא העליון זה אחרת.
"אני מסכים שזה חורג מהמקובל במשרדי ממשלה או בגופים סטטוטוריים, שבהם כמובן לא מתקבל על הדעת שימונה יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית רק בגלל הוותק שלו. אבל כאן מתמנים אנשים לכל חייהם לתפקיד שיפוטי מאוד חשוב וגורלי למשפט ולקביעת הנורמות. חשוב לשמור על הסניוריטי".
טוענים שמרגע שביניש הביאה למינויה של נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, תוך הצנחתה מעל שני שופטים ותיקים ממנה, היא קברה בעצמה דה-פקטו את הסניוריטי.
"לדעתי עשו כאן טעות. היו צריכים לנהוג בבית הדין הארצי כמו שנוהגים בעליון. זו מערכת בתי משפט נפרדת שיש לה בית משפט עליון משלה, למרות שהם לא שופטים עליונים ממש שכן ניתן לתקוף את פסקי הדין שלהם בעתירה לבג"ץ. אז בית הדין לעבודה אינו בדרגת החשיבות של בית המשפט העליון אלא הוא דומה יותר לבית משפט מחוזי בכיר. ועדיין, לדעתי גם בבית הדין הארצי היו צריכים למנות את הנשיא לפי הוותק. כעובדה, נתון לנו שלא עשו כך. אז עשו שם שגיאה, אבל אם חטאו בבית הדין הארצי האם זה אומר שצריכים לחטוא עכשיו גם בעליון?"
הממשלה מתכוונת לתמוך בביטול הדרישה ליתרת כהונה מהנשיא. אתה תומך בכך?
"בוודאי. חוק הקדנציות כירסם בסניוריטי וזה אחד הקלקולים שהביא השר פרידמן, בצד דברים טובים שעשה. אם התיקון המוצע כעת לא יתקבל, ייתכן מצב שבו שופט לא יתמנה לנשיא בשל יתרת כהונה קצרה מדי, והוא יצטרך לשמש שופט מן המניין תחת נשיא שמונה לעליון אחריו. גרוניס יכול להעדיף לפרוש שנתיים לפני המועד בגלל זה, כמו שעושים שופטי שלום ומחוזי שמבינים שלא יתמנו לנשיאות. אני כמובן לא יודע אם גרוניס היה פועל כך, אבל תיאורטית אנו עלולים לאבד שופט מצוין".
גיל: 76, מגורים: ירושלים, תפקידים קודמים: החל את דרכו כשופט צבאי ולאחר מכן עבר למערכת האזרחית שבה כיהן כשופט 27 שנה, כיהן כשופט שלום והתקדם עד לתפקיד המשנה לנשיא העליון. פרש בינואר 2005.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם