"ישראל התכערה מאז ימי המאבק שלנו"

צ'רלי ביטון, מראשי הפנתרים השחורים, מוצא דמיון רב בין מחאת האוהלים לבין המאבק שעמד בראשו: "בכל מאהל יש מפגינים מעדות המזרח"

אפרת זמר-ברונפמן | 3/8/2011 7:42 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עד שהגיע קיץ 2011, כשדיברו על "מחאה ישראלית" דיברו כמעט תמיד על הפנתרים השחורים. הקבוצה החברתית של בני עדות המזרח, רובם יוצאי מרוקו, שהחליטה לצאת ולמחות נגד אפליית המזרחים על ידי הממסד האשכנזי, זה שכינה אותם "לא נחמדים".
צ'רלי ביטון
צ'רלי ביטון צילום ארכיון: ראובן קסטרו

המחאה שיצאה בראשית שנות ה-70 משכונת מוסררה בירושלים התעצמה ונחקקה בזיכרון הדברים של מדינת ישראל כסממן הבולט ביותר של מאבקים חברתיים פנים-ישראליים. מאבקים סוערים, יצריים, אלימים לפרקים.

לצד שמות כמו ראובן אברג'ל וסעדיה מרציאנו, מי שהפך מאז לאייקון מחאתי הוא צ'רלי ביטון, שהתחיל להיאבק על פני החברה בהפגנות ברחובות בירושלים והמשיך משם להיות חבר כנסת בולט.

ביטון ממשיך מאז בפעילות חברתית, אך על אש קטנה יותר. עלייתה של המחאה החברתית הנרחבת של קיץ 2011 ממלאת אותו בגאווה וגם בתחושה כי חוט חזק מחבר בין ההפגנות שלו ושל חבריו להפגנות הנוכחיות. "אני מרגיש התרוממות רוח, כמו מישהו שנולד לו התינוק הכי יפה בעולם", הוא מכריז.

צ'רלי ביטון, האם המחאה מתחילה להתפוגג? גורמים בממשלה טענו שהשיא כבר מאחורינו.
"התופעה הזאת הולכת ומתעצמת לממדים שלדעתי השלטון לא יודע איך להתמודד איתם, ולכן הוא זורק משפטים שבאים לפגוע במפגינים ולהוריד את רוחם במקום להתייחס בצורה רצינית לבעיות האמיתיות שהם מציפים. בעיקר מכעיס אותי שאומרים שהמפגינים לא יודעים מה הם רוצים. זה ללעוג לרש. התביעות ברורות, הדברים ברורים. החבר'ה במאהלים עושים עבודה מאוד יפה. צריך לחזק אותם ולהגיד להם שהם יכולים לדבר לא פחות טוב מהמפלגה הכי ותיקה או חזקה שיש".

לא מעט פוליטיקאים אכן מדברים. אתה חושב שהם באמת קשובים למחאה?
"יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, לא צריכה לדבר בשבילם. היא עצמה הרי הייתה שרת השיכון ולא עשתה כלום בשביל לתקן את בעיית הדיור. ככה גם פוליטיקאים אחרים שהיו יכולים להשפיע כשהיו שרים, אבל עשו רק עוולות ועכשיו פתאום משיאים למפגינים עצות אחיתופל. לא צריך את זה".

ומה לגבי תגובתו של נתניהו?
"בושה וחרפה. ראש הממשלה מנותק לגמרי מהעם. מאבק הרופאים, למשל, מעניין אותו ונוגע לו כמו מאבק עובדי הבניין בגואטמלה. זה מקומם".

מה דומה בין מאבק הפנתרים השחורים למאבק הנוכחי?
"לדעתי הדמיון מדהים. זה כמעט אותו הדבר. גם אנחנו התחלנו את המאבק שלנו על נושא הדיור ומשם המשכנו לנושאים חברתיים נרחבים יותר. הסיטואציה במדינה היא בכל זאת שונה. היום אי אפשר לקחת מושג כמו 'סובסידיות' ולדרוש שהמדינה תסבסד מוצר כלשהו, אבל אפשר להוריד מע"מ על מוצרי צריכה בסיסיים. המחירים היום הם לא הגיוניים.

"לצערי, ישראל של היום, יותר מבימי המאבק שלנו, הפכה לישראל מכוערת שפוגעת בציבור העניים ובציבור מעמד הביניים. היחידים שנהנים הם בעלי החברות הגדולות, שאנחנו מממנים במסים עקיפים".

במה עוד שונה המאבק?
"בעוצמה. אני חושב שהם יותר גדולים מאיתנו. התמיכה שהם מקבלים היא בטח הרבה יותר גדולה. העם מחבק אותם, תומך בהם באחוזים גבוהים מאוד, ואת זה מראים הסקרים. העם מבין שהמדיניות הכלכלית היא קלוקלת ומביאה להרס".

האם המאבק שונה גם באלה שמובילים אותו? הם כבר קיבלו את הכינוי "הפנתרים הלבנים".
"אני מוכן לאמץ את השם הזה. בשורה התחתונה כולם אותו דבר. גם אם במבט ראשון נראה שהם מייצגים לכאורה את החברה האשכנזית, יש בין המפגינים גם את בני עדות המזרח. בכל מאהל ובכל הפגנה שאני מגיע אליהם אני רואה אותם בין המפגינים. זה לא נכון להגיד שזה מאבק של אשכנזים.

מספיק להסתובב במאהלים בתל אביב, באור יהודה ובכל מקום אחר כדי לראות שגם בני עדות המזרח במאבק. בתקשורת יש עניין להתעלם מהמפגינים בני עדות המזרח ולהתמקד במפגינים האשכנזים. אז קוראים למפגינים 'הפנתרים הלבנים'? שיקראו להם איך שרוצים, העיקר שיהיה מאבק".

השד העדתי התפרץ השבוע סביב דבריה של הזמרת מרגלית צנעני שיצאה נגד המפגינים וקראה להם "ילדים מפונקים שמוכנים לגור אך ורק בתל אביב". מה חשבת על ההתבטאות הזאת?

"אני חושב שהיא עושה דבר חמור מאין כמוהו. דווקא אמן בסדר גודל שלה - להעליב את החבר'ה האלה בלי לעשות דבר בשביל האוכלוסיות החלשות, לדעת רק לבוא ולגנות ולבזות את האנשים ברוטשילד - זה לא מקובל. בעבר היא

הייתה בוכה לי על קיפוח, מתלוננת, ועכשיו כשהכניסו אותה למיינסטרים היא כנראה חשה צורך להחזיר טובה למישהו. זה מזכיר לי את התקופה שפרענקים רצו להוכיח לאשכנזים שהם יותר אשכנזים מהאשכנזים. חבל מאוד".

מה צריכים להיות לדעתך הצעדים הבאים של המוחים? מניסיונך, איך משאירים את המאבק חי?
"המחאה תישאר חיה עד שיהיו פתרונות. זה הולך ומתחזק, לא דועך. אני רוצה לראות בכל פינה בארץ אוהלים, שהממשלה תבין שזה לא משחק ילדים ולא קייטנה לקיץ. גם צריך לזכור שהחבר'ה האלה כבר השיגו הישגים אדירים. זה לא מקרי שפתאום נמצא הכסף להגדלת שכר השוטרים או שפתאום מבטיחים לסטודנטים מעונות זולים. זה לא פיצ'פקעס".

גיל: 64, מגורים: מבשרת ציון, מצב משפחתי: נשוי ואב לחמישה, תפקידים קודמים: מראשי תנועת הפנתרים השחורים, ח"כ מטעם חד"ש

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הראיון היומי

צילום:

מדור חדש במעריב. מדי יום נארח את הדמויות הבולטות על סדר היום לראיון אקטואלי נוקב. כל השאלות הבוערות, כל הסוגיות שעל הפרק וכל מי שמשפיע

לכל הכתבות של הראיון היומי

עוד ב''הראיון היומי''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/homepage -->