עמיר בלבן מכור לטבע
עמיר בלבן מגדיר את עצמו כצפר, צלם, צייר ואיש החברה להגנת הטבע. הוא מספר לאיל שפירא, סגן עורך מגזין טרוולר, כיצד גורמים לטבע להופיע בחדשות, ועל אובססיה חדשה: גגות חיים
אני עדיין אחוז. טבע עירוני הוא תהליך אבולוציוני חסר תקדים, שבו אנו עדים לתגובת המערכת הטבעית לשינויים עצומים שקורים לה. מצד אחד הרס וחיסול, ומצד אחר הסתגלות. המערכת מוצאת דרכים להתמודד עם המצב החדש. כך למשל הבז האדום שמסתגל לקינון בגגות הרעפים של העיר העתיקה בירושלים.
הבז האדום בירושלים כבר הפך להיות חצי סלב בתקשורת. גם הפינה שלך בערוץ 2 העלתה למודעות הציבורית נושאי טבע רבים.
התחלתי עם פינה בגלי צה"ל, בתוכנית של עופר שלח בסוף שנות התשעים. במסגרת זמן של שתיים עד שלוש דקות היה עליי להעלות נושא שקשור לתופעת טבע וגם ליצור דיאלוג נחמד. רק אז התחלתי להבין את ההשפעה שיש לעבודה התקשורתית על שמירת הטבע. אגב, לפי כמות התגובות הפליא אותי לגלות כמה רבים הם המאזינים לרדיו, בשעה 11 בבוקר.
יכול להיות שגם הטבע עצמו הופך להיות סוג של סלב?
ממש לא. לעומת זאת, יש לו מקום בתקשורת - לטוב ולרע. במהדורות החדשות הוא מופיע בדרך כלל בחמש הדקות האחרונות, כדי לשטוף את הפה מהטעמים המרים של כל היום. מעין אתנחתא משעשעת. אבל אם אתה רוצה לקדם את שמירת הטבע, אתה לא רוצה להיות קישוט בסוף אלא להופיע בפתח המהדורה. הרחבת כביש 10 על גבול מצרים תפגע מאוד באזור חולות עגור. מבחינתי זו אמורה להיות ידיעה פותחת.
אבל היא לא.
אז עוקפים את הבעיה ומספרים בסוף המהדורה על צב החולות, על כך שהוא מהיר יותר מארנבת, ועל כך שהוא חי בחולות עגור שמאוימים על ידי הכביש. אין מה לעשות - הטבע נכנס לראש מהדורת החדשות רק כאשר מדובר באסון טבע שאליו נלווה אסון אנושי.
מתצפת בקיבוץ סמר. עמיר בלבן
צילום: אמיר בן דב
את הרומן שלך עם הטבע התחלת בכלל כצפר.
כשהייתי נער החלום שלי היה להיות בזייר, לאלף בזים למטרות ציד. הבזים המצויים שקיננו בגבעה הצרפתית בירושלים, שאותם פגשתי מדי יום בדרך לבית הספר, משכו אותי. למדתי לעומק את הנושא וניסיתי לתפוס לי בז. וכך, בגיל 11, נפתח לי תיק פלילי על גניבה והסגת גבול. נחקרתי במחלק הנוער ונלקחו ממני טביעות אצבעות.
שיטה מצוינת להתחיל לעסוק בנושאי טבע.
למעשה כן, כי בעקבות זאת פניתי ליוסי לשם, שהמליץ לי להצטרף לחוג צפרות. באותם ימים לא היה הרבה מה לעשות בירושלים, וחוגי צפרות משכו אליהם ילדים רבים. עם הזמן גם למדתי שאילוף בזים הוא רע לבז ורע לטבע.
מה יש בצפייה בציפורים שהוא כה ממכר?
זה אישי מאוד. כל אחד מוצא את הסיבות שלו. בשבילי היה זה הגילוי של המגוון האדיר ושל מינים חדשים שלא הכרתי. בשנים הראשונות הייתי ממש אובססיבי לצפות כמה שיותר - לפני, אחרי ובמקום בית הספר. כל
גילוי של מין שלא הכרתי היה בעיניי מדהים. וכאשר אתה מחפש ציפור, אתה מוצא הרפתקאות, כמו למשל להתיידד עם הילדה שמחלון חדרה רואים היטב את קינון הבז. אגב, עד היום היא ואני חברים טובים.
אני מבין שלמרות המגוון האדיר שיש בשמים, הבז הוא הפייבוריט שלך.
נכון. הבז המצוי. הוא זה שהתחיל את הכל. אגב, ברוסית בלבן משמעו בז.
ובכל זאת, פנית ללימודי צילום.
כאשר הייתי נער וצפר מתחיל קיבלתי מאבי מצלמת "זורקי 4" ודרכה גם התוודעתי לתחום הצילום. התלבטתי בין לימודי אמנות, לארכיאולוגיה או צילום. בסופו של דבר בחרתי בצילום ולמדתי בבצלאל.
לאחרונה התפרסם פרויקט הגג החי, הראשון מסוגו בישראל שיזמת בתחנה לחקר ציפורי ירושלים. אתה זומם על גגות נוספים?
כל גג שטוח שאני רואה - אני מדמיין אותו חי וירוק. גג הכנסת הוא הפנטזיה שלי, ואני מנסה לקדם את העניין יחד עם עוד כמה אנשים. זה עניין של זמן עד שהנושא הזה יצבור תאוצה.
למה דווקא גג חי?
זו תולדה שנבעה מתחום הטבע העירוני. מדובר במיתון של תהליכים קיצוניים שנוצרים בעקבות פיתוח עירוני. בגגות יש פוטנציאל רב ויתרונות סביבתיים כאשר מפיחים בהם חיים.
הגג החי לטבע העירוני הוא מה שצב החולות לחולות עגור?
בדיוק. וחשוב להבין שלא מדובר במעין מעשייה. הצמחייה על הגג מביאה איתה חיים וגם משפיעה על האדם ואיכות הסביבה. יותר מזה: במשך שנתיים תיעדתי את הקמת הגג והתפתחותו, והתוצאה היא תערוכת צילומים. חלק מהעבודה שלי היא לחשוף את הדברים בתקשורת. מדובר בגג שכל־כולו מאה מטרים רבועים, אבל האימפקט שלו אדיר. ואם זה לא מצולם - זה כאילו לא היה.
ומעבר לכל ענייני שמירת הטבע והתקשורת, לאן אתה נוהג לטייל בארץ כדי למצוא שלווה?
התשובה תלוית עונה. אם יורדים ממטרים בנגב, אבלה בו הרבה, בזכות העובדה שהוא הופך להיות ירוק. אבל המקום שאני תמיד נהנה לחזור אליו הוא התחנה לחקר ציפורי ירושלים. מדובר בחמישה דונמים שאני מכיר באופן אינטימי מאוד ומבלה בהם זמן רב. כך אני יכול לראות דברים ברזולוציה שלא אוכל לראות במקומות אחרים.
מה למשל?
לראות נימפאה כחולה נפתחת בשעה תשע בבוקר ונסגרת בשעה שתיים בצהריים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם