"לא להפיל את נתניהו, לשנות את השיטה"
פרופ' יוסי יונה, חבר בוועדה המייעצת למאבק האוהלים, אומר שהמחאה היא פוליטית אך לא מפלגתית, ומוכיחה שהשמאל הוא לטובת הציבור
פרופ' יונה, אמרת שלצעירים המוחים אין אמון בוועדת טרכטנברג. אתה רואה איזו אפשרות שזה ישתנה?
"אני לא חושב שמחר ישנו או יאיישו את הוועדה בצורה אחרת, ותבוא ממנה הגאולה, או שתהיה בתוכה בשורה לדרישה המרכזית והעקרונית של המחאה הגדולה - שינוי מבני של המדיניות הכלכלית בישראל.
"תמיד הייתה לי תחושה טורדנית שהסטודנטים שלומדים אצלי על מדינת רווחה מסתכלים על זה כמו על מושג עתיק, כמו שהם לומדים את המיתולוגיה היוונית. מה שאנחנו רואים היום זה מפגן אזרחי מדהים בהיקפו, אירוע היסטורי, התעוררות של אנשים עם ברק בעיניים, אנשים שמאמינים בשינוי".
במסיבת העיתונאים שכינסתם שלשום, אנשי הצוות המייעץ, אמרת שהצורך בשינוי מבני לא נכלל במטרות הוועדה. האם יש טעם לחכות להמלצותיה?
"אני חושש שלא, כי כרגע לא נראה שיש לוועדה את המנדט להביא לכך. אף אחד לא יודע מה המסגרת התקציבית, מה הפרמטרים התקציביים שבהם הוועדה פועלת למעט הוראה של ראש הממשלה לשינוי סדרי עדיפויות, האם במסגרת התקציב הקיים או מעבר לו. לכן התחושה שלי היא שאין טעם לחכות להמלצות הוועדה.
"כחלק מההמלצות
האם לך יש אמון בפרופ' טרכטנברג? האם הוא האיש הנכון לעמוד בראש ועדה כה חשובה בימים אלו?
"האיש חביב ואומרים גם נעים הליכות, ואין לי סיבה לפקפק בכך, אבל עלינו לזכור שעל שמו יש כלל שנקרא 'כלל ההוצאה' (כלל טרכטנברג) שקובע יחס יורד במשקל הוצאות הממשלה בתוצר, והכלל הזה הוא הביטוי והשיקוף האולטימטיבי למדיניות ניאו-ליברלית. הרי אנחנו מכוונים לשינוי מבני, אבל מה שמונע את השינוי זה הכלל שנקרא על שמך - האם אתה מוכן לדון בביטולו? איך אתה מגדיל את תוצר הממשלה? אני לא חושב שיש לו בכלל נכונות. אם ממנים אדם שמשנתו ניאו-ליברלית לעמוד בראש ועדה ממשלתית כדי שיביא לשינוי חברתי - אז צריך להרים גבה".
האם הציעו לך להיות בוועדת טרכטנברג והאם היית מסכים?
"לא הציעו לי. אם היה מתקשר אליי אדם בקנה מידתו ואומר שישמח אם אצטרף לוועדה, הייתי שואל קודם כל 'מה המנדט שלך'. אני לא בעד סירוב אפריורי לכל ועדה ממשלתית, ובעבר נטלתי חלק בצוותים שתפקידם היה להגדיל את הרווחה בישראל. עם זאת, כן הייתי מבקש לבחון את הנכונות בכלל לדון בדרישה ובתנאי המסגרת לשינוי המבני, כגון ביטול חוק ההסדרים, פתיחת התקציב הדו-שנתי וחלקה של הממשלה בהוצאה על התוצר".
הצעדים שפרופ' טרכטנברג וחברי הוועדה החלו לבצע בימים האחרונים - ביקורי פתע במאהלים, קשר ישיר עם המוחים, העלאת תכנים לרשתות חברתיות - הם ניסיון לבניית אמון בין הממשלה לציבור. אולי הוועדה שלכם מחבלת בהם?
"להפך, אנחנו נוהגים באופן הדוק יותר, מתייעצים עם הגורמים השונים, המארגנים והמוחים, ובימים הקרובים אנחנו מתכוונים לבקר במאהלים. יש משהו עקרוני נכון בשיח שלו, שיש לדבר במישרין עם הציבור. הציבור הפך להיות - וטוב שכך - גורם משמעותי, וככזה הוא רוצה שידברו איתו ישירות".
בסופו של תהליך, מה לדעתך ייחשב להישג?
"המחויבות של המדינה לאמץ מתווה רב-שנתי שמעיד על שינוי דרסטי במדיניות החברתית-כלכלית למדינת רווחה מתקדמת כמו במדינות המפותחות - לשם אנו שואפים. ברור שלא ניתן להשיג את זה באבחת חרב, לא מהיום למחר. אבל אם תהיה מחויבות לכך - גזירת צעדים אופרטיביים כבר לתקציב הנוכחי והוצאות משמעותיות לתקציב לשנת 2012 שעולות עם מדיניות המס, הרחבת ההוצאות החברתיות והעמקה והרחבה של מקורות המימון על ידי מדיניות מס שעולה בקנה אחד עם מדיניות הרווחה - זה יהיה ההישג".
צוות המומחים שאתה שותף בו מזוהה ברובו עם השמאל הפוליטי בישראל. האם אין די בכך לחזק את הטענה לפוליטיזציה של המחאה?
"ברור שזה מאבק פוליטי, אבל צריך לעשות הבחנה בין פוליטי לבין מפלגתי. עמדת חברי הצוות המייעץ ומנהיגי המחאה היא שלא הקמנו כוח משימה להחליף את השלטון. זה לא כוח להפיל את נתניהו אלא לשנות את השיטה. הרי מאז 1985 כל ממשלות ישראל פחות או יותר פעלו באותה מדיניות, לכן אין שום רצון שברק או לבני יהיו ראש ממשלה או כל מועמד אחר, כי כולם מתנהלים בתוך אותם פרמטרים.
"יותר מזה, יש אנשים שכל מעייניהם הם לחשוף את השמאלנות המדינית של רבים מהמוחים, אבל גם אני מברך על הפעולה הזו, כי זה מראה שמי שמזוהה עם המחאה הוא ישראלי פטריוט, מזוהה עם זולתו ובניגוד לטענה ש'השמאלנים רק בטובתם של הפלסטינים' - עכשיו סוף-סוף יש הוכחה שהם מתנדבים לטובת הציבור הישראלי".
מה שחסר להרבה אנשים, גם כאלו התומכים במחאה, זו השורה התחתונה: כמה תקציבים צריך להעביר לטובת השינוי, איך לשנות את שיטת החלוקה. רבים מחכים לשמוע משהו יותר פרקטי. אתם בדרך לשם?
"הצוותים שלנו עוסקים בימים אלו במיפוי ובניסוח של סדרי העדיפויות שחובה על הממשלה לאמץ. כרגע מדובר בניסוח ראשוני, שגימורו יהיה לאחר תהליך של שמיעה ודיון של גורמים שונים. הצוותים שהקמנו, בסופו של דבר, אלה צוותים שאמורים להגיד 'כמה עולה מה'. השאיפה שלנו היא בתוך שבועיים לנסח מתווה ביניים שאותו אפשר יהיה להציג לממשלה ולציבור".
פרופ' יוסי יונה: תעודת זהות
גיל:58; מגורים: תל אביב; מצב משפחתי: רווק; תפקידים קודמים: השתתף ב'צוות שבס' בתקופת ממשלת רבין שהביא להגדלת תקציבי החינוך. ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, פרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאי רב-תרבותיות, דמוקרטיה, חינוך ולאומיות; תפקיד: חבר בצוות המייעץ למובילי מחאת האוהלים, פילוסוף פוליטי וחברתי, חקר ולימד במשך שנים ארוכות את נושא מדינת הרווחה. פרופסור לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטת בן גוריון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם