למעננו: לחיות בלי נפט ובלי פחם
על מנת שנוכל להמשיך וליהנות מרמת החיים לה הורגלנו אנו חייבים לצמצם את השימוש בפחם להפקת חשמל ובנפט לתחבורה
כאנשים החיים בעת המודרנית, אנו מצפים לרמת-חיים המתאפיינת בנוחות גבוהה יחסית: בתינו מוארים ונעימים (קרירים בקיץ וחמימים בחורף) ובעוזבנו את הבית אנו מגיעים במהירות אל מחוז-חפצנו. חשמל ותחבורה, שני עמודי התווך של החיים המודרניים, מתאפשרים כיום בעיקר בזכות שני הצימודים המרכזיים השולטים בכל היבט של חיי היום-יום שלנו: פחם לחשמל ונפט לתחבורה. אולם על מנת שנוכל להמשיך וליהנות מרמת החיים לה הורגלנו, בהכרח יהיה עלינו להפר את הצימודים הללו.
ארבע סיבות טובות לגמילה מנפט לתחבורה ומפחם לחשמל:
עליית המחירים: בעשרות השנים בהן מפיק האדם נפט, ובמאות השנים בהן הוא חוצב פחם, תמיד הלכו המחצבים והתייקרו. מאז ומתמיד הושפעו המחירים מגורמים כלכליים ואף פוליטיים, אולם בבסיס התופעה עומד עיקרון פשוט: ככל שעולה עלות החיפוש וההפקה, כך עולה המחיר. בעוד שבעבר נמצאו השניים קרובים לפני-השטח ובריכוזים גבוהים, כיום דורשת הפקתם קידוחים עמוקים הכרוכים בהשקעה ניכרת.
התכלות המשאבים: לכמה זמן עוד תספקנה עתודות המחצבים? למעשה, איש אינו יודע בדיוק. אך יש בידינו סימנים המראים כי הערכות קודמות, לפיהן יספיקו הנפט והפחם למאה שנים ויותר, היו אופטימיות מדי. ראשית, עקומת הצריכה, המוזנת מגידול האוכלוסייה ומהעלייה ברמת-החיים, הינה בעלייה מתמדת. שנית, מאגרים תת-קרקעיים
אין לנו נפט לבזבז: נפט הינו חומר-הגלם העיקרי בתעשייה הכימית: ממנו מגיעים מרבית המוצרים המודרניים החל במיני הפלסטיק וכלה בדשנים המאפשרים ייצור חקלאי מוגבר, בעיקר למזון שממנו אנחנו מתקיימים. שריפת דלק במנוע המכונית משמעותה פחות חומר-גלם לתעשייה.
נזקים לבריאות האדם והסביבה: כאשר נחלש כוחם של בעלי הממון השולטים בתעשיות הנפט, הפחם, החשמל, והתחבורה, נחשפים הקשרים המטרידים שבין זיהום אוויר לתחלואה ובין גזי חממה לשינויי אקלים. במדינות רבות כבר מונהגים מחירי חשמל ודלק המכילים תוספת עלות בריאותית-סביבתית.
המכונית החשמלית היא צעד חשוב בתוכנית הגמילה, מפני שהיא מפרה את הצימוד נפט-תחבורה. על-מנת להשלים את המהלך יהיה צורך להפר גם את הצימוד פחם-חשמל, ולעבור לייצור חשמל ממקורות מתחדשים: אנרגיה סולארית, רוח, ומים (הידרו-אלקטרית), כולל פתרונות שונים לאגירת אנרגיה.
אין לבלבל מקורות אלו עם דלקים ממקורות מתחדשים, כדוגמת דלק המופק מאצות או מתירס. בעוד שהקודמים ידידותיים לסביבה, האחרונים מפחיתים אמנם את תלותנו בנפט אך משמרים את בעיית הזיהום ויוצרים בעיות נוספות, למשל תחרות על שטחי חקלאות למזון. טורבינות רוח ותאים פוטו-וולטאיים מיוצרים כיום על ידי מכונות המופעלות בחשמל מבוסס פחם, ולכן נחשבים 90%~ נקיים. אם רק נרצה, בשנים הבאות ייצרו הטכנולוגיות החדישות הללו מספיק חשמל כדי לדחוק את הפחם, ואז ישלימו את מעגל המשוב החיובי ויהפכו ל-100% נקיות.
תוכנית הגמילה היא לאומית, אפילו עולמית. כיצד יכול האזרח הפשוט לקחת חלק במאמץ כביר שכזה? מכונית חשמלית ותאים פוטו-וולטאיים על גג הבית הם רעיונות טובים, אבל בכמה פעולות פשוטות אפשר להשיג לא פחות. לדוגמה, כשקונים מכשיר חשמלי חדש, לבחור כזה בעל יעילות גבוהה יותר בצריכת האנרגיה. שרפנו פחות פחם? הרווחנו (גם בחשבון החשמל). השיפור איננו בהכרח טכנולוגי, אלא לרוב עניין של הרגל: למשל, להשאיר את האוטו בבית ולהשתמש בתחבורה ציבורית. שרפנו פחות דלק? הרווחנו (גם בסוף החודש). הרי כשמדובר ביעד רחוק כולנו מעדיפים תחבורה ציבורית: בינינו, למי יש כסף למטוס פרטי?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם