"על מפעלי ים המלח לשאת בעלות קציר המלח"
כך הומלץ בחוות דעת שהגיש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשרד האוצר. "פעילות המפעלים יוצרת את הסיכון ולכן עליהם לשאת בעלות הפתרון", נכתב. המסמך ממליץ גם להגדיל את שיעור התמלוגים המשולמים בגין השימוש במשאבי הטבע
"עליית המפלס והצורך להמשיך להגביה את סוללות הבריכה גורמים נזק לאינטרסים ציבוריים וצפויים לגרום לנזקים עתידיים לתעשיית התיירות ולאינטרסים נופים וסביבתיים", נכתב בחוות הדעת. "פעילות מפעלי ים המלח היא שיוצרת את הסיכון ולכן עליו לפתור את הבעיה ולשאת באופן עקרוני בעלויות של מניעת עליית המפלס מכאן ולהבא...הדרך הראויה להשגת מטרה זו היא ייצוב המפלס באמצעות הקציר והגנות החופים על ידי מפעלי ים המלח ובמימונם".
המסמך קובע כי על מפעלי ים המלח לנהוג ככל יצרן ולהפנים את עלות הסיכון הנגרם בשל תהליך הייצור של מוצריה ובכלל זה הנזקים הסביבתיים. "אין לקבל את ההתנהלות המפעלים שתגרום לכך שבתום תקופת הזיכיון (בשנת 2035) יועברו למדינה שטח הזיכיון והמפעלים עם מפלס גבוה ועם פגיעה ביכולת הייצור העתידית".
בנוגע לאחריות המדינה, נכתב במסמך כי "יש לייחס למדינה אחריות מסוימת וגם אותה יש לקזז מחובה העקרונית של המפעלים בעל עלות הפתרון...אולם יש לזכור כי עליית המפלס בבריכה 5 היא תוצאה בראש ובראשונה של
בעניין התמלוגים קובע ליכט כי שיעורם נמוך. "שיעור התמלוגים אינו משקף את חלקו של הציבור מהרווחים הנוצרים משימוש במשאב טבע המצוי בבעלותו". מצב זה מחייב בחינה מעמיקה נטען במסמך. חוות הדעת מציעה להיטל הטלת מס על רווחי היתר של החברה בדומה למס המוטל על העוסקים בתחום הפקת הגז והנפט.
ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה כי "מחוות הדעת עולה ברורות שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, מעדיף שסוגיית עלות קציר המלח תיפתר בהסכמה בין המדינה לבין מפעלי ים המלח. עוד עולה ברורות מחוות הדעת, שעל אף שעו"ד ליכט מציע שעיקר עלות הקציר תושת על מפעלי ים המלח, הרי הוא מאשר שיש להטיל חלק מעלות הקציר גם על המדינה כמו על גורמים אחרים באזור ים המלח.
"מפעלי ים המלח מוכנים בכל עת לחידוש הדיונים עם האוצר, דיונים שהופסקו על ידו לפני מספר שבועות וטרם חודשו. הכדור נמצא כעת במגרשה של המדינה. הואיל ומפעלי ים המלח מוכנים לחידוש המשא ומתן מיידית, הם יימנעו בשלב זה מלהגיב על הקביעות העובדתיות והמשפטיות בחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לא לפגוע בסיכוי למצות את המשא ומתן".
בארגוני הסביבה קיבלו את חוות הדעת בסיפוק רב. "חוות דעת ראויה מבחינה משפטית וערכית", אמר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין. "נפעל כדי שיישומה לא יותנה בהקמת בריכה 6 והמשך שאיבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח ללא הטלת מגבלות ופיצוי סביבתי הולם".
"ההמלצות הן צעד חשוב בכיוון הנכון", הוסי, גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי בארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת. יחד עם זאת הוסיף ברומברג כי "בהתאם לעקרון 'המזהם משלם' על המפעלים לשאת ב- 100% מעלות קציר המלח. על האוצר לעמוד איתן מול לחצי בעלי ההון המנסים להתחמק מהאחריות לנזק שגרמו ולהמירו בגרימת נזק נוסף שיניב להם רווחים – בדמות הקמת בריכה מספר 6".
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר לאחר פרסום המסמך כי ידרוש קידום חקיקה ממשלתית אשר תטיל 90% מהמימון הנדרש על מפעלי ים המלח. "בימים של מחאה חברתית לא יעלה על הדעת להטיל את מימון קציר המלח על הקופה הציבורית בעוד שהמרוויחים העיקריים מהקציר הם המפעלים", אמר ארדן. "חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה המעגנת עקרונות סביבתיים חשובים: המזהם משלם ואחריות יצרן מורחבת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם