תגלית היסטורית: מדוזה ברמת הגולן
רבבות המדוזות כבר עזבו את חופי ארצנו, אבל באחרונה התגלתה מדוזה זעירה בבריכת מים מתוקים בגולן. הבשורה הטובה: גם היא צורבת - אבל לא בני אדם. עד שיימצא לה שם היא תיקרא בישראל "מדוזית הגולן"
כבר 35 שנה מתרוצצות שמועות על קיומה של המדוזה ברמת הגולן, והן הציתו את דמיונו של מומחה האגמים, פרופ' משה גופן. "שנים היו שמועות ודיבורים בין המדענים, אבל זה הסתכם בזה - דיבורים", הוא מספר. "הייתה פעם עדות של מטייל שטען שראה מדוזה בפארק הירדן, אבל לא היו תמונות ולא הייתה שום הוכחה שהעדות הזאת נכונה. יש מדוזות כאלה באיטליה, בספרד, בגרמניה, בפורטוגל, בצרפת, בפולין, ברוסיה ובמזרח אסיה. דיברתי עם מומחים בחו"ל על הסיכוי למצוא מדוזות כאלה ברמת הגולן והם אמרו לי שזה בהחלט יכול להיות".

אבל ההוכחות בוששו להגיע. פריצת הדרך הגיעה לפני שבוע וחצי כשהאקולוגית, ד"ר ליאורה שאלתיאל, עמיתה של פרופ' גופן ממכון מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון) וממכללת תל חי, יצאה עם משפחתה לטיול באחת מבריכות המים ברמת הגולן.
"שיחקנו וצללנו בבריכה ופתאום הילדים צעקו 'אוי, תראי מה יש פה, זה נראה כמו מדוזה'", משחזרת ד"ר שאלתיאל. "אני ובן זוגי, שגם עוסק באקולוגיה, התלבטנו אם בכלל יש מדוזות במים מתוקים. זה נראה נורא מוזר. היא נראתה כמו מדוזה, אבל מאוד קטנה. בגודל של מטבע ומאוד יפה - שקופה עם פסים לבנים, הרבה ריסים ופועמת במים. הבן שלי ניסה לצוד אחת כדי שנוכל להגדיר בבית ולהביא למומחה. הוא לכד אחת
פרופ' גופן בדק את המדוזה במיקרוסקופ. "מדובר במדוזה מסוג Craspedacusta sowerbii,, שהתגלה לראשונה ב-1880 בבריטניה. גודלה נע בין שניים לארבעה ס"מ והיא נפוצה בבריכות קטנות, אגמים קטנים ואפילו בנהרות עם מים שקטים, ללא ערבול או פעולת גלים חזקה", מסכם פרופ' גופן. "יש לה אמנם תאים צורבים, אבל הם לא מסוגלים לחדור לעור של בן אדם. היא צורבת וניזונה מזואופלנקטון, ביצי דגים, ואפילו מדגיגים קטנים וסרטנים מיקרוסקופיים. מכיוון שאין לה עדיין שם עברי אציע לקרוא לה'מדוזית הגולן'".