התחדש המו"מ על מימון קציר המלח
אחרי שבועות של הפסקה חזרו מפעלי ים המלח ומשרד האוצר לשולחן הדיונים. ינסו להגיע להסכמה בנוגע לנתח המפעלים במימון קציר המלח. חוות דעת של משרד המשפטים קבעה השבוע: על מפעלי ים המלח לשאת במרבית העלות. פרסום ראשון
◄פרשנות: קורט מלח בין רוטשילד לים המוות

בחוות הדעת התייחס ליכט לסוגיית לוחות הזמנים, והדחיפות במציאת הסכמה בין הצדדים וציין כי "עליית המפלס והצורך להמשיך להגביה את סוללות הבריכה גורמים נזק לאינטרסים ציבוריים וצפויים לגרום לנזקים עתידיים לתעשיית התיירות ולאינטרסים נופים וסביבתיים". עם זאת, ליכט הדגיש כי במידה ולא תושג הסכמה במסגרת של משא ומתן, תוכל הממשלה להכריע בנושא באמצעות חקיקה.
ביצוע קציר מלח באגן הדרומי של ים המלח (בריכה מספר 5), נבחנה בשנים האחרונות אל מול מספר חלופות אחרות, אך נבחרה לפני מספר חודשים כחלופה המומלצת על ידי החברה הממשלתית שהופקדה על הנושא (חל"י).
בחל"י העריכו כי עלות הקציר עד שנת 2035 תעלה בין 5-7 מיליארד שקלים, אך כי סברו כי מדובר בחלופה הסביבתית ביותר – שבטווח הארוך תהיה מחויבת המציאות על מנת לעצור את עליית המפלס. עם זאת, במשא ומתן שהחל בין נציג האוצר לנציגי ים המלח מיד לאחר המלצתה של חל"י, התייחסו הצדדים לפעולות שיבוצעו באגן הדרומי עד תום תקופת הזכיון של המפעלים –
עם זאת, לפי שעה, מי שמתנגד נחרצות לעמדת המפעלים הוא דווקא השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שכבר הודיע בעבר כי ידרוש מימון כמעט מלא של עלות קציר המלח על המפעלים (90%), על פי העיקרון של "המזהם משלם". בשיחה עם nrg מעריב אמר ארדן, כי עמדתו בנושא לא השתנתה.
"אני לא מתנגד למגעים בין האוצר למפעלי ים המלח, אבל לאחר חוות הדעת של משרד המשפטים בנושא, אחוז ההשתתפות של המפעלים צריכ לעמוד מבחינתנו על כ-90%. אנחנו לא נסתפק באחוזי השתתפות נמוכים ואם נזהה גרירת רגליים, אדאג שתוגש חקיקה לכנסת". ארדן הדגיש כי עמדתו בנושא מימון קציר המלח, היא כי על מדינת ישראל לאמץ פתרון מקיף לשאלות הנוגעות לניצול משאבי טבע.
"צריכה להיות התייחסות כוללת מצד המדינה לשאלות האלה של שימוש משאבי טבע", הוסיף השר. לדבריו, כפי שנעשה עם ששינסקי בעניין תמלוגי הגז, כך צריך לעשות עם המפעלים בנושא ים המלח, וכך גם בנושא השימוש במים המינרליים.