משבר המים, זוכרים?
באוגוסט נרשמה עלייה תלולה בנתוני צריכת המים. זו הזנחה של תרבות החיסכון. בדרך למזה"ת חם ויבש צריך להיזכר בפרצוף הסדוק
תזכורת למצבו השברירי של משק המים סיפקו נתוני צריכת המים של אוגוסט, שמקורות דיווחה עליהם השבוע. על-פי נתוני החברה, באוגוסט חלה עלייה תלולה של 11.3% בצריכת המים הביתית לעומת אוגוסט אשתקד. אם הנתונים משקפים מגמה, מדובר בהזנחה של תרבות החיסכון ובפריקת עול כללית שמשק המים הישראלי לא יכול להרשות לעצמו.
הנתונים הללו התקבלו ברשות המים בהפתעה מהולה בספקנות. אוגוסט 2010, כזכור, היה חם הרבה יותר מהקיץ שהסתיים זה עתה, מה שבאופן טבעי גורם לצריכת מים מוגברת. לזה צריך להוסיף את מבצע החלוקה של כשני מליון חסכמים, שאמורים להניב צמצום בצריכה בלי מאמץ מצד הציבור, בוודאי לא עלייה דרמטית. מעבר לכך, בחודשים שקדמו לאוגוסט התאפיינה השנה הנוכחית במשקי הבית הפרטיים בצריכה דומה לתקופה המקבילה אשתקד. העלייה באוגוסט, אם כך, חורגת מהגרף השנתי, אבל זה עדיין לא אומר שהיא לא מטרידה.
תרבות של חיסכון במים היא כמו נישואים: בלי תחזוקה שוטפת, סופה להישחק. לציבור הישראלי היו לאחרונה סיבות טובות - גם אם לא מוצדקות - להיכנס לשאננות בכל הנוגע למצב המים: כשזרועות המדינה השונות דואגות לטפח את מיתוס ההתפלה ולהרחיב את היקפיה, נוצר רושם שיש לנו מים בלי הגבלה. את המחיר הסביבתי והכלכלי של המים המותפלים, ואת העובדה שמדובר בתחום קריטי נוסף במשק שעובר הפרטה קיצונית ומרוכז בידי קומץ תאגידים רבי-עוצמה, נוח להדחיק.
כשם שמשבר המים לא נוצר
המשמעות היא שתרבות של חיסכון במים צריכה להיות יעד אסטרטגי של המשק. בעיתוי הולם פרסם השבוע ארגון ידידי כדור הארץ מחקר הקובע שהשקעה ב"כלכלת שימור מים" - חינוך לחיסכון, גינון מותאם לאקלים המקומי, ניצול מים אפורים וצמצום דליפות - כדאית יותר מבחינה כלכלית ותעסוקתית מאשר התפלה.
ניתן לטעון שמסקנות המחקר תואמות את האג'נדה של הארגון, אבל את הטענה הזאת אפשר להטיח גם בחסידי ההתפלה. אחרי הקיץ האחרון, כל ישראלי כבר יודע שכלכלה וסביבה הן עניין להשקפות עולם לא פחות מאשר לניתוח מספרי יבש.
בכל מקרה, נתוני הצריכה של ספטמבר הופכים כרגע לחשובים במיוחד. הם יבהירו אם שכחנו סופית את הפרצוף הסדוק של בר רפאלי או שהצריכה הגבוהה באוגוסט היתה היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.
aviv67@gmail.com