התותח החברתי רועם, המוזה הסביבתית שותקת
אצלנו מתעקשים שלא לקשר בין רווחה ואיכות חיים ליתרונות הכלכליים הטמונים בחיים בסביבה נאותה. הנתק בין חברה לסביבה יעלה לנו ביוקר
אולם מבט מדוקדק יותר יגלה בכל זאת הבדל משמעותי בין סוגי המחאות, העולמית והמקומית. בגל המחאה העולמי, התחום הסביבתי לא נבצר מהדאגה הציבורית והדבר אף זוכה לקבל ביטוי אלקטורלי כפי שניתן לראות בעליית כוחה המרשימה של מפלגת הירוקים בגרמניה. בעולם הבינו שכלכלה בריאה ויציבה מחייבת התנהלות סביבתית מקיימת. כלכלה זו דואגת לנצל באחריות את משאבי הטבע, להתייעל אנרגטית - דבר המתורגם לחסכון כלכלי, ולהפחית זיהום – דבר המוביל לצמצום ההוצאות על הבריאות כמו גם על מחייה בסביבה ירוקה ונקייה.
האחריות של תאגידים גדולים לפעילות סביבתית ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית עומדת על סדר היום הציבורי ברבות ממדינות המערב. במקביל, השקעות בתחום הסביבתי יש בכוחן לייצר צמיחה, בין היתר באמצעות פיתוחן של טכנולוגיות סביבתיות ויצירת מקומות עבודה "ירוקים".
לעומת הגל העולמי, נדמה שבישראל תחום זה נשכח מאחור. אצלנו, כנראה, מתעקשים שלא לקשר בין רווחה ואיכות חיים ליתרונות הכלכליים הטמונים בחיים בסביבה נאותה. לראייה, מסמכי הדרישות של המוחים כמעט ואינם כוללים דרישות סביבתיות ובהתאמה, בצוות טרכטנברג המכובד לא יושב איש מקצוע אחד שבקיא בנושאי סביבה. דוגמה נוספת היא במחאת הקוטג' שהתייחסה אך ורק לעלות המוצר ולא דובר על האחריות החברתית והסביבתית שצריכים לשאת התאגידים הגדולים.
תפיסה זו היוצרת נתק בין חברה לסביבה הינה טעות שעלולה לעלות לנו ביוקר דווקא משום רכבת השינוי שיצאה לדרך ולא ידוע מתי ואיך היא תעצור. זו הזדמנות לחולל שינוי משמעותי בהתייחסות לתחום הסביבתי בישראל ונדמה שעם הזמן, הזדמנות זו מתפוגגת ותחום הסביבה נזרק שוב לספסלים האחוריים בסדר היום הלאומי.
ולא שאין מי שמנסה לתקן את העיוות ולערוך קישור בין הנושאים. כך, ארגוני סביבה הביעו עמדתם בנוגע לחוק הוד"לים והראו כיצד החוק לא רק אינו משפר את מצבם של אלה שידם אינה משגת, אלא גם עלול להוביל לנזק סביבתי ממשי בפגיעה בשטחים הפתוחים. מהלך חשוב נוסף הוא המסמך של התנועה הירוקה שהוגש לאחרונה לצוות טרכטנברג. במסמך, לצד נושאים חברתיים הקשורים יד ביד באידיאולוגיה סביבתית, כגון תחבורה ציבורית יעילה ופיתוח מקומות עבודה "ירוקים", עלתה ההמלצה להחליף מדדי צמיחה קיימים מוכרים – תמ"ג ותל"ג ב"מדד קדמה אמין" (מק"א). מדד מתקדם זה, שנוצר באו"ם בעקבות ביקורת מוצדקת על כך שהמדדים הקיימים אינם מתחשבים באספקטים חברתיים וסביבתיים, מכיל בתוכו משתנים נוספים כגון אי- שוויון כלכלי, פשיעה, פליטות מזהמים, צמצום שטחים חקלאיים
ראוי שהציבור יפנים את ההבנה כי חברה וסביבה קשורים יחדיו בקשר אדוק וכי לא יהיה צדק חברתי ללא שמירה על הזכות לחיים בסביבה בריאה. עליו מוטלת האחריות לחזק את קריאתו גם בתחום הסביבתי ובכך להוביל לשינוי תפיסתי בקרב מקבלי החלטות ומנהלי התאגידים הגדולים גם בתחום הזה. אין לצפות מהדרג המבצע עליו מוטל הלחץ להשתנות שייתן דעתו באופן עצמאי בנושאי סביבה. עכשיו זה הזמן, לפני שרכבת השינוי תגיע ליעדה.
הכותבת היא סמנכ"ל סביבה ותשתיות בקבוצת היעוץ אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם