"סליחה לא ראינו? אין סליחה על דבר כזה"
חייה של אדוה ישראל התהפכו ביום שישי, כששמעה כי חברתה, לי זיתוני, נהרגה בפגע וברח. כעת היא מודיעה: "לא נסלח לו לעולם"
אדוה ישראל בהלוויה יחד עם אמא של לי, אתמול. צילום: יגאל לוי
אני לא מבינה מה הם חשבו - שאם הם יברחו ויחביאו את הג'יפ, אף אחד לא יידע שזה הם? או שאולי הם חשבו שלא ישימו לב מה קרה? מה גורם למוח אנושי לחשוב שזה לגיטימי לדרוס בן אדם ולא לעצור רגע, כשאולי יש עוד סיכוי לעזור לו? לא בדיוק ברור, וגם אף תשובה שתינתן לא תספק ולא תחזיר את לי.
חיי אדם הם יקרי ערך, והגיע הזמן שנתחיל להבין את זה ולפעול בהתאם. עכשיו זה הזמן שלנו לא לסלוח לו. לעשות כל מה שאפשר על מנת שיובא למעצר כאן בארץ. להפעיל את כל האמצעים, להירתם לכל המאבקים, לחתום על כל העצומות, ואם צריך אז לצאת לרחובות. כל זאת על מנת שיקבל את העונש הראוי לאלה שגודעים את חייהם של אחרים בלי להניד עפעף.
עונש כזה שיגרום לו לסבול בכל רגע בחייו, מעכשיו ועד ליומו האחרון. עונש כזה שיגרום לנהגים אחרים לנהוג בזהירות. כל עוד הרוצח לא ייתפס, לא תשקוט האדמה תחת רגלינו. לי יקרה ואהובה, המציאות החדשה שקמנו אליה בבוקר שישי אינה נתפסת. היא קשה וכואבת. נוחי על משכבך בשלום. הכותבת היא חברתה הטובה של לי זיתוני ז"ל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם