זה לא אנחנו

להידרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה יש שורשים היסטוריים המצביעים על מסקנה אחת: לירושלים אין השפעה על אנקרה

עמוס גלבוע | 19/9/2011 13:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מרבים לשמוע אצלנו, גם מפי יו"ר האופוזיציה, שביבי אשם כמעט בכל אירוע אזורי, לפחות חלקית, וכמובן שגם במשבר היחסים עם טורקיה של ארדואן. הטענה היא שעליו לעשות הכל על מנת לשמור על הנכס היקר של יחסים אסטרטגיים בין המדינות. טענתי היא שאין יותר יחסים אסטרטגיים עם טורקיה.

על מנת לקבל פרספקטיבה רחבה על יחסי בנות הברית לשעבר, ראוי להעיף מבט חטוף בהיסטוריית היחסים. השלב הראשון הוא מ-1949 ועד 1957. תחילתו מאוד מבטיחה. אף על פי שטורקיה הצביעה בעצרת האו"ם נגד הקמת מדינה יהודית, היא הכירה במדינת ישראל, כוננה עמה קשרים דיפלומטיים בדרגת ציר וחתמה איתה על הסכמי סחר ותעופה, וב-1954 מונה נספח צבאי ישראלי בטורקיה. סופו של השלב, בשל סיבות אזוריות, הוא בהורדת הייצוג הדיפלומטי וצמצום דרסטי בסחר.

השלב השני הוא מ-1957 ועד 1960. זאת תקופת זוהר ביחסים, שהנם חשאיים ולא גלויים. שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני הוא חסר תקדים. הרקע לתנופה: החשש מפני החדירה הרוסית לאזור, בעיקר לסוריה, ופחד מהרדיקליזם הערבי-נאצריסטי ששטף את האזור. הפנימית, נפילת ברה"מ, הרעה ביחסי טורקיה-סוריה, התחממות היחסים בין ישראל לכמה ממדינות ערב, התנופה הטכנולוגית הצבאית הישראלית והרצון הטורקי להסתייע בישראל כצינור השפעה על הציבוריות האמריקאית.
תור הזהב: שנות ה-90

השלב השלישי הוא הארוך ביותר: מ-1960 עד תחילת שנות ה-90. זאת תקופה של הצטננות בולטת ביחסים. הרקע: שינויים פנימיים בטורקיה, ירידת האיום הנאצריסטי, התקרבות טורקית לעולם הערבי.

טורקיה תומכת במדינות ערב במלחמת "ששת הימים" וגם "במלחמת יום הכיפורים" (בניגוד לדברי ההבל המושמעים אצלנו כאילו היא תמכה בנו), והיא תומכת באופן עקבי באש"ף, כמו גם בהחלטת עצרת האו"ם ב-1975 שהגדירה את הציונות כגזענות.

ב-1984 טורקיה הורידה את דרג נציגותה בישראל עד לכדי

דרג של מזכיר שני, וכך נאלצה גם ישראל להוריד את דרג הייצוג שלה שם. הנספח הצבאי הישראלי (ידידי וחברי יצחק כהני ז"ל) גורש מאנקרה. הפרלמנט הטורקי אף קיבל החלטה הקוראת לממשלה לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, אך הם לא נותקו בסופו של דבר.

השלב הרביעי, תור הזהב והפעם בגלוי ולא בחשאי, מתחיל בשנות ה-90 ונמשך עד לתחילת שנות האלפיים. היחסים הדיפלומטיים הועלו לדרגת שגרירים וניתנה תנופה חזקה לשיתוף פעולה. הרקע: שינויים מרחיקי לכת בזירה הטורקית.

מתי יגיע השלב השישי?

השלב החמישי, הנוכחי, הוא השלב של תקופת ארדואן, שבו מערכת היחסים בינינו לבין טורקיה גולשת למדרון הנמוך ביותר מבכל השלבים (למעט לפי שעה היחסים הכלכליים). המשבר הפעם הוא שונה והרבה יותר חריף ממשברי העבר: הפעם המשטר הטורקי הנו בעל אידיאולוגיה איסלאמית.

הוא שואף להגמוניה אזורית, אינו נתון לאיומים חיצוניים, מחליש את הצבא שלו שהיה בעבר בן בריתנו, ומולו ניצב ממשל אמריקאי חלש ומבולבל.

כללו של דבר, היחסים בינינו לבין טורקיה היו נתונים לעליות ומורדות, ואף פעם לא היו לישראל יד ורגל בכך. מקורם תמיד היה ביוזמה טורקית כתוצאה משינויי פנים טורקיים ושינוי בנסיבות האזוריות והבינלאומיות.

מתי יגיע השלב השישי? להערכתי רק כאשר ישתנה המשטר הטורקי או שתהיינה תפניות אזוריות מפתיעות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמוס גלבוע

צילום: דעות

יליד ישראל, מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי המזרח וערבית, תא"ל במיל'. שימש בתפקידי מודיעין בכירים וכיועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. כיום משמש כיועץ לענייני מודיעין ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

לכל הטורים של עמוס גלבוע

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->