הכרזה על מדינה פלסטינית? בשמחה
השבוע האחרון מאופיין בעיקר בהיסטריה, לפחות מהזווית הישראלית. במבט ראשון, אפשר להבין את זה. אבל האמת היא שהפלסטינים בעצם עושים לנו טובה
ככה זה בעולם. כשאפשר לתמוך בפלסטינים (ובעיקר לחבוט על הדרך בישראל), בלי להוציא שקל מהכיס, הם מגיעים בהמוניהם. את הבקשות לתרומות, שמגיעות לאחר מכן, הם דוחים בהסבר המקובל של "תרמנו כבר במשרד".
השבוע האחרון מאופיין בעיקר בהיסטריה. לפחות מהזווית הישראלית. במבט ראשון, אפשר להבין את זה. אף אחד לא מעוניין שיודיעו לו מלמעלה, שבמקום משא ומתן ישיר ומתואם, מחליטים להנחית עליו מדינה בחצר האחורית של הבית. ועוד כזו שתצטייד בקרוב בטילים שמגיעים לכל מיני מקומות שלווים ופסטורליים (זה כמובן לא כולל את הטילים ואת אמצעי החבלה שכבר נמצאים שם). ובכל זאת, מדובר בבעיה רק לכאורה. האמת היא שהפלסטינים די עושים לנו טובה בכל הסיפור הזה.
למעשה, ההכרזה על מדינה פלסטינית באמת משנה באופן משמעותי את המצב שהיה עד היום. אבל לאו דווקא בצורה שלילית מבחינתה של ישראל. להיפך. תחשבו על זה לרגע. ברגע שקמה מדינה פלסטינית, לאותה מדינה אין יותר את הזכות לדבר בשמם של פליטים פלסטינים (פליטים בכאילו, אבל זה כבר נושא אחר).
רוצים לעזור לאותם "פליטים"? בשמחה. יש לכם עכשיו מדינה לאלכס אותה בהם. מאותו רגע, הרשות הפלסטינית לא יכולה יותר לייצג אף אחד אחר מעבר לאלו שמתגוררים בשטחה. עניין הפליטים מסתיים מיד באותו רגע.
באותה שנייה נעלמות גם כל טענות הכיבוש למיניהן. מקסימום מדובר בסכסוך טריטוריאלי. הרי
מדינה פלסטינית גם משנה לחלוטין את ההתייחסות לטרור שיוצא משטחי יהודה ושומרון או לטילים שקופצים אלינו לביקור מעזה. מכאן והלאה כבר יהיה מדובר באקט מלחמתי בין שתי מדינות. אפשרויות התגובה הן רחבות בהרבה. וגם העולם לא אמור לפתוח את הפה כאשר ישראל תגיב, בעקבות מטחי טילים שנורו לשטחה הישר ממדינה עוינת.
וכל זה לא כולל כמובן את הזכות של ישראל להפסיק לתמוך בפלסטינים בכל הקשור לחשמל, מים, גז ושאר מיני תשתיות. זהו. עכשיו מדובר במדינה עצמאית. שתחפור באדמה בעצמה ותוציא לבד את המים שאין לה. בואו נאמר את האמת לרגע. אילולא ישראל, והנוכחות הצבאית שלה ביהודה ושומרון, כבר מזמן לא היתה רשות פלסטינית.
החמאס היה משכפל את ההשתלטות על עזה גם שם, ובזה פחות או יותר היה נגמר הסיפור של אבו מאזן וחבר מרעיו המושחתים. בכלל, מישהו באמת רואה את הפלסטינים מצליחים להתנתק מתחפושת הקורבן הנצחי שהם כל כך מאוהבים בה?
ובכל זאת, הצלחנו לאתר תוצאה שלילית אחת שתיווצר בעקבות ההכרזה על מדינה פלסטינית, והיא נוגעת למנגנון המשומן של ארגוני השמאל. מה יעשו מאותו רגע אותם ארגונים? איך יוכלו לצעוק ולזעוק על עוולות הכיבוש? הרי רגע אחרי ההכרזה על מדינה, אין יותר עם כבוש. וגרוע מכך, אין יותר מדינה כובשת ומתעללת.
איך בדיוק אפשר יהיה לתקוף ולבקר את מדינת ישראל? מאות אנשים, שמועסקים כיום במשרות נכבדות בכל אותם ארגונים, יפלטו ממעגל התעסוקה ויאלצו לחפש לעצמם עבודה אחרת (סביר להניח שהיא עדיין תהיה קשורה בהלקאה פומבית של ישראל). פשוט כואב הלב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם