לאן נעלמו הירושלמיות
ההסתרה המכוונת של תמונות של נשים במרחב הציבורי בעיר הבירה אינה חוקית ופוגעת בערכיה של חברה דמוקרטית ושוויונית
חמישה אחוזים, זה כל הסיפור. אבל משום מה גוף ממשלתי גדול - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - מקיים קמפיין לבטיחות של הרכבת הקלה, שבו בשלטי החוצות ישנם גברים בלבד, לעומת הקמפיין בעיתונים ובאינטרנט שכולל גם נשים. השאלה הגדולה היא למה? למה גוף ממשלתי נכנע לתכתיבים של פלח כה קטן מהאוכלוסייה וכופה את עמדתו על כלל הציבור הירושלמי?
האמת היא שהעניין עוד פחות הגיוני לאור העובדה שבג"ץ קבע שזה אסור בכמה פסיקות בשנים האחרונות נקבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאסור להעלים נשים משלטי חוצות ושאסור לקיים הפרדה במרחב הציבורי. בקמפיין הבחירות שלי למועצת העיר, כאשר ב"אגד" סירבו לפרסם את תמונתי, בג"ץ כפה עליהם לפרסם את התמונה.
בסוכות בשנה שעברה הגשתי עתירה עם אישים נוספים נגד ההפרדה בין גברים לנשים בשכונת מאה שערים ונגד ההגדרה של רחובות מסוימים לגברים בלבד. השופטים קבעו שההפרדה אסורה - והמחיצות וההפרדות נעלמו.
הם מפחדים
במדינת ישראל יש חוק יסוד אחד - חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החוק הזה ברור וצלול ואומר שלנשים ולגברים זכויות שוות. מגיעים כמה קיצונים חרדים, ופתאום החוק נעלם. זה לא קורה רק בחברה הלאומית לבטיחות בדרכים, אלא גם בחברות מסחריות אשר מפרסמות בירושלים, ושלפתע הנשים נעלמו מהפוסטרים שלהן.
זה קורה אפילו בפרסומים של העירייה. כך לאט-לאט, אין נשים במרחב הציבורי בירושלים, ואנו הנשים לומדות שמקומנו פה אינו בטוח.
האבסורד הוא שהמפרסמים הם בכלל חילונים. אז למה הם נכנעים לתכתיבים הקיצוניים האלו? כי הם מפחדים מהחרדים, כי הם לא רוצים להתעמת איתם. חמור מכך - הם שכחו את הערכים שעליהם מושתתת הדמוקרטיה הישראלית, והם לא מתביישים להתנהג בניגוד לערכים שבהם
הם מאמינים.
אז הפתרון הוא פשוט. אנחנו, הציבור הלא חרדי - חילונים ודתיים כאחד-צריכים לעמוד מול החברה הלאומית או מול כל גוף שנכנע לתכתיבים בריוניים של קיצונים חרדים, ולומר בקול ברור: לא נסכים, אצלנו זה לא יקרה. לא נסכים שהערכים שלנו - שוויון, כבוד לכל אדם ואחריות לחברה הישראלית - יוכנעו וייעלמו אל מול תפיסת עולם של כמה קיצונים חרדים.
לא נסכים לכך שבריונים חרדים יכתיבו את אופייה של עיר הבירה של מדינת ישראל, וגם לא נסכים שחברות לאומיות ומסחריות יצפצפו על החוק בישראל, חוק שמתבסס על הערכים שלנו כחברה. אם נראה שהחברות לא נשמעות לערכים של החברה שלנו, נחזור שוב ושוב לבג"ץ ונוודא שבית המשפט יזכיר להן שהן לא מעל לחוק. עד כאן.
הכותבת היא אישה דתיה וחברת מועצת עיריית ירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם