על דוח טרכטנברג: מי גנב את המחאה שלי
אין סיבה לאמץ את דוח טרכטנברג, שנועד לפתור את מצוקותיו הפוליטיות של נתניהו וספק אם יישאר משהו ממשי מעקרונותיו המקוריים
הם יכתבו מאמרים, ישכנעו בלהט חברי כנסת, ישוחחו עם שרים בממשלה ויארגנו ימי עיון רק כדי להוכיח שדוח טרכטנברג הוא המפלט לפתרון המצוקות החברתיות בישראל. הם ידקלמו כאיש אחד שטרכטנברג הוא המפתח לדלת הכניסה לעולם טוב יותר.
רצה הגורל והמחאה מתגלגלת לא בדיוק על פי האג'נדה של האינטרסנטים, והם מתוסכלים מכך. חוסר האונים גורם להם להרחיק לכת ולנזוף גם במובילי המחאה כמו דפני ליף או איציק שמולי על שהעזו לקדם את דרכי המחאה בדרכים חלופיות, רחמנא ליצלן.
ליף כבר ננזפה על פגישתה עם שר הפנים אלי ישי ועל שכתבה בפייסבוק שהוא "יצא גבר". מה לעשות שלאלי ישי ולאנשי המחאה יש זהות אינטרסים בקידום פתרון מצוקות הדיור של השכבות החלשות.
שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, חטף על הראש כי נפגש עם מזכ"ל ההסתדרות עופר עיני במטרה לשתף איתו פעולה במאבקו למען עובדי הקבלן. עיני, לדידם של חלק ממטיפי "מסיבת התה" כחול-לבן, הוא סדין אדום. לשיטתם, הוא מגן רק על עובדי המונופולים והוועדים החזקים במשק.
אי אפשר לכפות על אנשי המחאה את אימוץ הדוח
עובדי חברת החשמל, בזק, הרכבת והמערכת הבנקאית חטאו על פי תומכי טרכטנברג בנורא מכל: שימור האינטרסים של מקום עבודתם. הם גם לא מתביישים לומר שאלפי עובדים מתוכם מיותרים. לצורך השמצת הוועדים הם לא היססו לגייס לעזרתם את דוח השכר בסקטור הציבורי שפורסם אתמול.
ואולם החטא הנורא מכל והבלתי נסלח לטעמם של אלה המצקצקים בלשונם הוא שראשי המחאה העזו לדחות את דוח טרכטנברג ושיחקו בכך לידיהם של אלה הרואים בדוח לא יותר מחבל הצלה לנתניהו.
האם שר החוץ אביגדור ליברמן טוב מאלי ישי או מסילבן שלום בכך שאימץ את דוח טרכטנברג בנזיד תמיכה תקציבית של מיליארד שקל? הרי הן ישי, הן שלום והן גורמים המתנגדים לדוח מנסים אף הם לקדם את פתרון המצוקות החברתיות שנעלמו
מדוח טרכטנברג.
ראשי המחאה החברתית התנגדו מתחילת הדרך למה שנראה מבחינתם תרגיל. הם חשפו את סדר היום הכלכלי המדויק שלהם ודיברו בשבח הגדלת ההוצאה התקציבית. ניתן להתווכח על תועלתה של גישה כלכלית זו, אבל זו גישה שונה. בכל מקרה אי אפשר לכפות עליהם את אימוצו של הדוח שמתחילת הדרך ברור היה שתכליתו היא לפתור את מצוקותיו הפוליטיות של נתניהו.
כבר כעת מתעורר ספק אם לקראת תחילת 2012 יישאר משהו מדוח טרכטנברג המקורי. תהליך מריטת נוצותיו החל בישיבת הממשלה השבוע, והוא יואץ ביתר שאת עם תחילת הדיונים בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת.
אם כך המצב, אין סיבה שאנשי המחאה יסכימו לאמץ דוח שספק אם בתוך כמה שבועות יישאר משהו ממשי מעקרונותיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם