דפני ליף יצאה גבר
ברגע שמנהיגת המחאה ראתה שהתקשורת שכחה אותה היא מיהרה להכריז על יום שביתת העם. וגם: איך הפך אלי ישי ליקיר המחאה
דפני ליף בבעיה, אין בכלל ספק. כמעט כולם מקדמים משהו שקשור לתחום החברתי. הסטודנטים שוקלים להשבית את פתיחת שנת הלימודים האקדמית; ההסתדרות מכריזה על סכסוך עבודה במשק; אפילו אלי ישי מנסה לשחק אותה חברתי ועושה שרירים מול מסקנות ועדת טרכטנברג. רק מישהי אחת נשארה מאחור: דפני ליף. ההיא שבטוחה שהציבור הנפיק עבורה מניות זהב, במסגרת הבעלות שרכשה על המחאה. מאז היא עושה בה כבתוך שלה.
כשראתה שסדרת ההפגנות ההמוניות הסתיימה בשלב זה, וכלי התקשורת כבר לא עומדים בתור כמו פעם, הבינה ליף שהיא בדרך להישכח. בעוד שאת ההובלה נטל בינתיים איציק שמולי מהתאחדות הסטודנטים, כשגם עופר עיני מתחיל להיכנס לתמונה, הפנימה ליף שהאופציה היחידה שנשארה עבורה היא לנקוט בצעד קיצוני. לא משנה עד כמה הוא יהיה תלוש מהמציאות. העיקר שהתקשורת תחזור לעסוק בה.
וכך הכריזה ליף, לבדה, כשאף אחד מאנשי המחאה אינו עומד לידה, על יום שביתת העם. משהו בסגנון של "יום האדמה" שמוכרז כל שנה במגזר הערבי.
כשליף לא עסוקה בארגון ימי זעם, היא פיתחה לעצמה מנהג חדש: חלוקת ציונים וקומפלימנטים לשרי הממשלה. את גביע הכסף היא מעניקה באמצעות עמוד הפייסבוק שלה. האחרון שזכה בכבוד המפוקפק הזה היה שר הפנים אלי ישי. על השר ישי כתבה ליף שהוא "יצא גבר".
אם חשבתם במקרה שאת המחמאה לישי העניקה ליף לאות הוקרה על מהלך חברתי כלשהו, אז ממש לא. אלי ישי זכה לטפיחה על השכם רק מכיוון שהבריז מישיבת הממשלה כדי להיפגש עם הוד רוממותה. על זה זכה לכותרת "גבר". לא כי הביא בשורה בתחום הדיור או בעניין מחירי הדלק. רק כי מצא זמן להיפגש עם ליף. יכול להיות שכל מה שמספק את "מובילת המחאה" זה לא יותר ממעט תשומת
כמובן שצריך שניים כדי לשחק במשחק הזה. בעוד שליף היתה זו שהעניקה את הפרס, ישי היה זה שרץ לקבל אותו. ככה זה כשמתחפשים לחברתי. את המע"מ הרי קשה להוריד. גם לארגן עוד שניים שלושה מיליארד שקלים לטובת השכבות החלשות זו משימה לא פשוטה.
למה להתעסק בכל הדברים האלו, כשאפשר פשוט לרוץ להצטלם עם מי שחושבת שהמחאה שייכת לה? תמונה בעיתון שווה יותר מכל משא ומתן מול ראש הממשלה. גם איום פיקטיבי בהצבעה נגד מסקנות ועדת טרכטנברג לא יכול להזיק. במיוחד כשאתה יודע בוודאות שאתה נמצא בעמדת מיעוט ושההצבעה שלך חסרת כל משמעות. אלו המקרים שש"ס בדרך כלל הכי גיבורים.
שימו לב להישגים המדהימים של מחאת יוקר המחייה: החברות המסחריות מרועדות מפחד וממהרות להכריז על הורדת מחירים. זה התחיל במחיר הקוטג', זה נמשך עם חברת תנובה. גם חברות טרה, שטראוס, אוסם ותלמה מתחננות בפני הסטודנטים שרק יסכימו לשבת איתן לפני שהם מנחיתים עליהן את עונש החרם. גם הן מתכוונות להוריד מחירים בתקופה הקרובה.
דבר אחד משותף לגל הורדת המחירים הזה. אין לדפני ליף שום קשר אליו. הכל נובע מפעילות מאורגנת ומושכלת של ארגוני הסטודנטים, שמנהלים את המאבק בצורה עניינית ומתוך מטרה להגיע להישגים אמיתיים. לא משהו שכוכבת התקשורת דפני ליף מבינה לגביו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם