את המחיר תשלם קדימה
אם נתניהו יפיק תועלת פוליטית מעסקת שליט, היא תבוא בעיקר על חשבון המפלגה שאמורה להיות האופוזיציה המרכזית שלו
יש כאן שינוי בערכים שלהם הטיף ראש הממשלה לאורך שנים-מה שמעורר כעס, אבל לא מרד. אילו היה ראש הממשלה מחליט על פינוי התנחלויות ביהודה ושומרון או על חלוקת ירושלים, הפגיעה בו הייתה יכולה להיות קריטית. במקרה שליט הוא זוכה לתמיכה אפילו בחוגי הימין הקשיח: השר בני בגין (ליכוד) והשר דניאל הרשקוביץ מהסיעה המשותפת "הבית היהודי-האיחוד הלאומי" הצביעו בעד העסקה.
השרים אביגדור ליברמן )ישראל ביתנו ( ומשה )בוגי ( יעלון )ליכוד ( הצביעו אמנם נגד, אבל לא הקהילו קהילות ולא יצאו בקמפיין נגד העסקה. ליברמן העניק לחבריו חופש הצבעה. במצבו העדין, הוא לא רוצה זעזועים קואליציוניים בשום מקרה. יעלון שתק מאז החליט להצביע נגד בגלל החשש שלו ממעשי טרור נוראיים בעתיד. אולי הוא יזכיר לכולם איך הצביע כאשר יתמודד על ראשות הליכוד. צריך לקוות שלא תהיה לו סיבה מיוחדת.
בני בגין הוא סיפור מעניין. בקדנציה הקודמת פרש בגין מממשלת נתניהו עקב הסכם חברון, אך הפעם הוא נשאר בממשלה והצביע בעד נתניהו (ואפילו לא נמנע) אחרי שעשה הפרדה בין הרציונל והאמוציונל. שרים בממשלה מניחים כי בגין נחשף לאורך כל התקופה
למידע רגיש ביותר בנושא שליט. הוא עמד במרכז הדיונים בשמיניית השרים ומול ראשי הארגונים החשאיים, ועבר עליו תהליך דומה לזה שעובר על ראשי ממשלה שמחליפים הדגשים ומשנים פרופורציות.
אם נתניהו יפיק בכל זאת תועלת פוליטית מעסקת שליט, היא תבוא בעיקר מן המרכז. קדימה האומללה עלולה לשלם שוב את המחיר. דווקא במפלגה הזו, שאמורה להיות האופוזיציה המרכזית לנתניהו, תמצאו מטבע הדברים את המחלוקות הקשות ביותר. במהלך סוף השבוע האחרון שמעתי את מקורבי אהוד אולמרט תוקפים את העסקה במילים בוטות ביותר.
הטענה שלהם היא בעיקר נגד שחרור אסירים מערביי ישראל וממזרח ירושלים.כל הבכירים האחרים בקדימה תומכים בעסקה, החל בציפי לבני ושאול מופז וכלה בנחמן שי וד"ר רחל אדטו (שיחד עם בן זוגה, עו"ד יואל שבתאי, הייתה אחת הפעילות במאהל המחאה של משפחת שליט בירושלים). אפשר להניח שאם נתניהו יגביר את כוחו בסקרים, הקולות החדשים אכן יבואו מן המרכז הזה. אחרי אירועי המחאה שעוד יחזרו ונסיקת העבודה בסקרים, קדימה היא המפלגה הפגיעה ביותר. היא לא מתעשתת, ומצבה זהה לזה של מניה יורדת, שהמשקיעים בורחים ממנה.
נתניהו לא עומד כאן מאחורי מבצע אנטבה. הוא עומד מאחורי כניעה לארגון טרור, והוא גם האחראי המיניסטריאלי לכישלון המתמשך. השרים בממשלה שהצביעו ביום שלישי שעבר בעד העסקה הבינו שאין להם ברירה. הם מספרים על המבוכה מול ראשי המנגנונים שבאו אליהם בידיים ריקות, אחרי שלא השיגו ולא הציגו שום אלטרנטיבה. נתניהו יודע שאין לו חומרים טובים לקמפיין ציבורי, ולכן גם התגובה הטקסית תהיה מידתית. את הרווח הפוליטי הוא ישיג, אם בכלל, בגלל האומץ והמנהיגות שגילה ולא בגלל התושייה המבצעית.