ריקודי עמבה: ערב פסימי בגן נר
מאז התבוסה לחולון דובר על חסרונו של רכז בגלבוע, אבל אתמול התברר שחסרים לה שחקנים גם בעמדות 4 ,3 ,2 ו-5. גלבוע לא התפרקה במהלך המשחק נגד מכבי ת"א. היא עלתה למגרש מפורקת
יאן מרטין לא עוצר את מכבי. אתמול צילום: עודד קרני
כל זה התרחש תחת הסיסמה האירונית ביותר מאז המצאת הכדורסל: "ליגת לוטו - הכל אפשרי". והכל היה בסדר אלמלא בשלב כלשהו הסתיימו הקדימונים והתחיל המשחק.
מעולם לא ראיתי את עמית גל כה נוגה ונואש. מאז התבוסה לחולון דובר רבות על חסרונו של רכז בגלבוע, אבל אתמול התברר שחסרים לה שחקנים גם בעמדות 4 ,3 ,2 ו-5, ובעיקר חסרה הרוח.
מה כבר אפשר לבקש מקבוצות ישראליות שמשחקות נגד מכבי ת"א? מלחמה, הגנה, תיאום. לגלבוע לא היה שום דבר מאלה. היא לא התפרקה במהלך המשחק נגד מכבי - היא עלתה למגרש מפורקת.
אני לא יכול לסבול את דמעות התנין שהזיל השבוע דייויד בלאט מול כל מיקרופון ומצלמה. קשה לו עם זה שהוא לא יכול לשתף את סופו בליגה, כאילו העובדה שבליגה מותר לשתף ארבעה זרים נחתה על מכבי בהפתעה.
אם היה מותר לשתף בליגה שבעה זרים, מכבי היתה מחתימה עשרה וממשיכה להתלונן. לזכותו של בלאט, בכדורסל הוא עושה עבודה נפלאה. יוגב אוחיון נראה אצלו טוב מאי פעם, ומכבי משומנת
כאילו היא רצה ביחד מחודש מאי.
מחזור ראשון אמור להיות אירוע חגיגי, אבל כשחושבים על כמות המשחקים המשעממים והעצובים שצפויים לנו העונה אין סיבה למסיבה. עם כל הכבוד להארכה בגני תקווה ולאנרגיות של חולון,
האקרובטיקה ואריזת הצלופן כבר מזמן לא מצליחות לחפות על הריקנות של ליגת קופל: למטה אין ירידה, למעלה כבר יש אלופה, והאמצע, אבוי, נראה כמו גלבוע/גליל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם