קייזר שכטר: איתי הציל את השבת
איך עוקפים את השעמום המקומי? מתחילים בחלוץ הישראלי שמשגע את גרמניה, ממשיכים באדריאטית שמוציאה חשק לכדורסל ומקנחים בהנאה בקופסה. כולם חזרו בשלום
איתי שכטר חוגג. מכבב כבר שלושה חודשים צילום: אי.פי.איי
בימים כתיקונם גם באיירן נגד דורטמונד היה שולח מילאניסטים שכמותי לסעודה שלישית או לקיים מצוות "וישן ויחלום".
אלא שאצל שכטר אתה אף פעם לא יודע. הבחור הרי עדיין לא מבין איפה הוא משחק. באיזו ליגה מדהימה הוא מככב כבר שלושה חודשים. בטוח שזו הסיבה שהוא אחת התופעות המרעננות בבונדסליגה.
אם הוא היה יודע, הוא היה סתם נלחץ ולא מגיע למצב שבו הוא כובש שער ניצחון ענק, וגם גורם לשופט הגרמני לשלוף שלושה צהובים לשחקני פרייבורג, שחלקם הגדול יזדקק בתקופה הקרובה לטיפול נפשי בגלל איזה חלוץ מהמזרח התיכון. ולקינוח קיבלנו את דגל ישראל מונף ביציע האולטראס המקומי וגם סטנדינג אוביישן מרגש עד דמעות.
ואחרי כל אלה, את מי צריך לעניין אם הפועל ת"א מייצגת את ישראל או צ' צ'ניה וקובה, והאם בין דגלי הפאשיזם האדום וצ'ה גווארה, בשער 5 בבלומפילד, מונף גם איזה דגל עם מגן דוד בצבעי כחול ולבן.
2. אחרי שכטר, ובהמתנה למשחק המרכזי בקופסה בין נתניה לב"ש, אין ברירה ואתה נוחת בשירוקי. נחיתה די משעשעת, חובה לומר. שירוקי היא עיירה לא רק בוסנית אלא גם הרציגובונית.
ומכבי ת"א שלנו פירקה את השירוקים האלה ב-24 הפרש בליגה האדריאטית, שזו ליגה שמוציאה לך את החשק לראות כדורסל ברבעון הקרוב של השנה. ובקרוב בודוצ'נוסט. ואחר כך דומז' אלה. שאלוהים ישמור וירחם. אבל עזבו שטויות, למה להיות קטנוניים. נמתין בסבלנות ונראה את מכבי נגד מילאנו ביום חמישי, כדי להבין טוב יותר איזו מכבי בלאט סידר לנו.
מיכאל זנדברג מול טובראנו פינאס. נחיתה נעימה בקופסה
צילום: יוסי שקל
3. תתפלאו אבל הנחיתה בקופסה היתה די נעימה. משחק טוב. נתניה קבוצה מעניינת. מהירה ורעננה. יש לה מהלכי כדורגל מפתיעים. כמעט ואין מהלכי סרק. משחקים קדימה. קשה לאמוד את יכולתם ההגנתית, כי בינתיים לא צריך. משחק המעבר אחרי חטיפת הכדור סילוני, בעיקר של שחקני הכנף, מה שמאפשר יתרון מספרי על מה שדוביד שוייצר עליו השלום היה מכנה המתגונן.
אינני רוצה להיסחף בענין אחמד סבע. גם גילוי נאות לא יזיק כאן. עד לפני כמה שבועות, כאשר התפרסמה כתבת ענק עליו במדור הספורט של מעריב, בקושי שמעתי את שמו. בינתיים הוא לא מפסיק להבריק ולכבוש.
איזה חלוץ. איזו מהירות. כמה כישרון. והוא כבר בן
31. זאת אומרת שנותרו לנו רק שנתיים, אולי שלוש, ליהנות מהדבר המענג הזה. ורק שאלה לי בעניינו: היכן היו המאמנים שלא הבחינו בכישרון ומי אחראי למחדל?
4. כולם יודעים שהליגה השנה פארש. שמכבי ת"א זה יחצנות בגרוש, שהפועל ת"א לא מי יודע מה ושמכבי חיפה סתם לא יציבה. אל הנישה הזו צריכה נתניה להיכנס. לא כדי לזכות באליפות. ממש לא. בשביל להשתמש בעונה הזו כמקפצה לעתיד, בהחלט כן. והכל בשקט ובצינעה. כדי לא לעורר יריבים מרבצם ועושרם.
5. מזל טוב לניצן שירזי. והשמחה בהפועל חיפה היתה הרבה יותר גדולה אם רק יואב כץ היה מחקה את ניר קלינגר ומודיע על עזיבה אחרי הניצחון הראשון.
אקו"ם