הוכפלה כמות הניגשים לבגרות באמהרית
מנתוני משרד החינוך עולה כי בתיה"ס הנפרדים לאתיופים מקשים על השתלבותם. בקרב התלמידים ממוצא רוסי המגמה בדיוק הפוכה
בית הספר נר עציון. חינוך נפרד לבני העדה האתיופית צילום: ראובן קסטרו
נתוני משרד החינוך מעידים כי תלמידים אלו מסתגרים יותר ויותר. רבים מהם למדו במהלך השנים האחרונות בבתי ספר נפרדים והתקשו להשתלב בחברה הישראלית. מעיון בנתוני בחינות הבגרות בשפת אם ברמת חמש יחידות לימוד בשנים האחרונות עולה כי במהלך חמש שנים, משנת 2006 ועד שנת 2010, כמות התלמידים שניגשו לבחינת הבגרות באמהרית, שפת האם של יוצאי אתיופיה, הוכפלה ואף למעלה מזה, מ-242 ל-502, זאת על אף שתלמידים רבים שהוריהם עלו מאתיופיה נולדו בישראל.
"מבטא צורך לשמור על הייחודיות והמורשת"
לעומת זאת, מגמה הפוכה נרשמה בנוגע לתלמידים ממוצא רוסי, כאשר אלו זנחו את בחינת הבגרות ברוסית. בשנים אלו ירדה כמות הנבחנים ב-37%, מ-1874 ל-1181. כמות הנבחנים ברוסית הפכה לפחותה, לעומת כמות הנבחנים בצרפתית, שעמדה בשנת 2010 על 1199.
עוד עולה מהנתונים כי מבין 1179 התלמידים שניגשו לבחינת הבגרות באמהרית במהלך חמש השנים האחרונות, רק 4 נכשלו.
עו"ד יסמין קשת מעמותת טבקה התייחסה לעלייה החדה במספר הנבחנים
בבחינת הבגרות באמהרית.
"זה נתון מדהים כי בכל הדיבור על שוויון, שוכחים שיוצאי אתיופיה הגיעו מתרבות מסוימת ואין שום ביטוי לעניין הזה", טענה טבקה.
"עצם זה שתלמידים בוחרים ללמוד אמהרית, מראה את הצורך שלהם למורשת והתרבות שהקהילה הגיעה ממנה. אני לא חושבת זה מצביע על הסתגרות אלא על הצורך לשמור על הייחודיות והמורשת, אלו תרבות ושפה הולכים ונעלמים, לרבים כבר אין איך לתקשר עם ההורים והסבתות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם