מצוות ההחמרה
סביר להניח שעונשו של מור לא היה שונה משמעותית אם הקורבן לא היה בנו של שופט בדימוס
סביר להניח שעונשו של מור לא היה שונה משמעותית אם הקורבן לא היה בנו של השופט בדימוס מישאל חשין. התחושה היא שהתקשורת הסתערה על מור בשל היות הקורבן בנו של אחד השופטים המוכרים ביותר בישראל, אך למרבה המזל בית המשפט לא היה שותף לעליהום.
הסיכוי של מור בערעור לעליון אינו גבוה. בכל הנוגע להרשעתו, הרי שזו מבוססת על קביעות עובדתיות ועל התרשמות השופט ממהימנותו של מור - נושאים שערכאת הערעור ממילא ממעטת להתערב בהם.
באשר לעונש, יש לזכור שכאשר בית המשפט העליון הקל בינואר השנה בעונשו של סימון והפחיתו מ-20 ל-14 שנות מאסר, קבע השופט יצחק עמית כי גם בעונש של 14 שנה יש "החמרה רבתי" של רף הענישה
הנוהג, ויש להניח שהוא יהווה נדבך להעלאה הדרגתית של רף הענישה במסגרת המלחמה הכוללת בתאונות הדרכים. השופט זכריה כספי יישם כעת את מצוות העליון.
אביו של מור טוען כי אין סיכוי לערעור לעליון, שבו ידונו חבריו של השופט חשין. טוב עשה השופט חשין כששמר על שתיקה לכל אורך הפרשה כדי למנוע לזות שפתיים. גם לגוף העניין, אין ממש בטענות הללו והן אף אינן חדשות. באוגוסט 2002 פגע רוכב האופנוע פרדי נצר במכונית הוולוו הממשלתית של חשין וגרם לה לסטות ממסלולה ולפגוע בעמוד חשמל.
שני הנהגים תבעו האחד את רעהו בגין הנזקים לכלי הרכב, ושופט השלום קיבל את גרסתו לאירועים של חשין, אז עדיין שופט מכהן. המחוזי דחה את ערעורו של נצר, והעליון דחה בקשת רשות ערעור שבה נטען כי חשין זכה ליחס מועדף במשפט.
בהליך צדדי הגיש חשין תביעת דיבה נגד מקומון של מעריב שפרסם את טענותיו של נצר לקומבינה בין חשין לשופט השלום. במסגרת ההליך, הראתה שופטת השלום דליה מארק-הורנצ'יק שגם לשופט העליון אין הנחות, והורתה לכבודו להוסיף ולהשיב בתצהיר על שאלות שנשאל בשאלון וכן למסור לעיתון מסמכים מסוימים שנתבקש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם