לחזור לעבודה כחול-לבן
בתוך חמש שנים ניתן להגיע למצב בו חלק ניכר מעובדי הבניין יהיו ישראלים אבל כדי שזה יקרה, צריכה הממשלה להגדיל את ההשקעה בהכשרה מקצועית
העובדים הזרים בישראל, אלו שעובדים בתחום הבנייה, מקבלים שכר הוגן וגבוה. בניגוד לעובדים הזרים בתחום הסיעוד והחקלאות, בענף הבנייה קיים הסדר העסקה מיוחד המאפשר למדינה וכעת גם להסתדרות, להגן בצורה טובה יותר על זכויותיהם של העובדים הזרים.
הללו אמנם עובדים קשה מאוד תמורת שכרם, אך בניגוד לדעה הרווחת, הם מרוויחים שכר מכובד מאוד עד כי לא יהיה זה נדיר למצוא עובד מסין המרוויח שכר הנע בין 10-17 אלף שקל בחודש.
השוק החופשי היה אמור לגרום לכך שמשכורות כאלו ימשכו עובדים ישראלים לענף הבנייה, ובצורה טבעית היו אמורים להתחלף כל העובדים הזרים בעובדים ישראלים.
מה מונע מזה לקרות? מאות ישראלים רוצים להשתלב בענף הבנייה, והתור הארוך של המועמדים למיזם של התמ"ת, התאחדות הקבלנים, משהב"ט-באמצעות הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים והסתדרות עובדי הבניין יעיד על כך.
המיזם, "בונים ישראלים" נאלץ לסנן את מרבית המועמדים להכשרה, כשרק אחד מכל שלושה – מתקבל למסלול. המיזם מאפשר כיום לעבור הכשרה מקצועית ותוך 3 חודשים לקבל הסמכה מקצועית, התחייבות להשתלב במקום עבודה, שכר שמתחיל ב-6,000 שקל לחודש ואופק
חיילים משוחררים מקבלים מענקים נוספים דרך הקרן להכוונת חיילים משוחררים של משרד הביטחון. כמו כן ענף הבנייה בישראל מוביל בזכויות הניתנות לעובדים בהסכם העבודה הקיבוצי בענף , כגון: קרן השתלמות, פנסיה מקיפה מהיום הראשון, שכר מינימום ענפי הגבוה מזה שבמשק ועוד. איזה עוד מסלול מציע תנאים כאלו לצעירים בני 21?
המיזם יכול היה להכשיר מאות ישראלים שרוצים להתקבל לפרויקט, ותוך מספר שנים ניתן היה לראות ישראלים רבים באתרי הבנייה, אך תשתיות הלימוד והתקציבים שמאפשרים לשלם להכשרות ולהתחייבות לשכר ראוי בזמן ההכשרה אינם מספיקים כדי ליצור מהפכה אמיתית.
המדינה צריכה להשקיע עוד עשרות מיליוני שקלים בכדי לחולל שינוי בתחום נושא ההכשרות המקצועיות בענף, להרחיבן לתחומים נוספים כגון: חשמלאות בניין, מפעילי צמ"ה וכו' ולהחזיר את הכבוד למושג "עבודה עברית".
הכסף הזה יחזור לקופת המדינה מאחר והישראלים יוציאו את כספם בישראל, בעוד העובדים הזרים שולחים את שכרם מעבר לים. עד שלא יתחולל שינוי מהותי, אין לצפות כי העובדים הישראלים יחליפו את העובדים הזרים והפלסטינים בעבודות הליבה הרטובות, באופן שיאפשר לענף לוותר לגמרי על העסקתם של הזרים והפלסטינים ולהישען על עובדים ישראלים בלבד.
בתפקידי כיו"ר הסתדרות עובדי הבניין אני אחראי גם על ההגנה על זכויותיהם של העובדים הזרים בענף הבנייה, לאחר שהנהגת ההסתדרות החליטה לאפשר לזרים להצטרף אליה כשווים בין שווים.
העובדים הזרים בענף הבנייה משלמים דמי טיפול ארגוני להסתדרות היות והם נהנים מההטבות הקבועות ההסכם העבודה הענפי ולכאורה, אני אולי לא אמור לרצות להחליף אותם, אך בכל זאת ולמרות הכל– אני חולם על מצב אחר לחלוטין, בו עשרות אלפי העובדים בענף הבנייה בישראל יהיו ישראלים.
זה אפשרי. צריך רק לרצות.
הכותב הוא יו"ר הסתדרות עובדי הבניין