גיבור הוא לא
דבריו של הרמטכ"ל בני גנץ לגלעד שליט "אתה גיבור ואמיץ", צריכים להטריד את כל מי שעתידה של המדינה הזאת חשוב לו
עניין הגבורה. המילים שבחר ראש המטה הכללי של צה"ל, רב אלוף בני גנץ, להגיד לגלעד שליט שהתייצב מולו, היו "אתה אמיץ וגיבור". זה איפשר ל"ביביתון" למהר למחרת וליייצר כותרת ראשית ענקית ("גיבור") לכבודו של שליט, או בעצם לכבוד נתניהו (אני מפחד לדמיין מה הם היו כותבים אם אולמרט היה משחרר את שליט. או ציפי).
אבל מעבר להתחשבנויות הללו, הנושא הזה צריך להטריד את כל מי שעתידה של המדינה הזאת חשוב לו. כי גלעד שליט הוא הרבה דברים, חוץ מגיבור. הוא חייל צעיר שנחל כישלון מבצעי-קרבי, נחטף בעודו לבוש סרבל טנקיסטים וחמוש מתוך הטנק שלו על ידי מחבלים. מאותו רגע, לא עשה דבר.
גיבור הוא, למשל, רס"ן רועי קליין שזינק על רימון יד בבינת ג'בייל, ספג את הפגיעה, נהרג והציל את חיי חייליו. גיבור הוא רס"ן תומר בוהדנה, הקצין שנפצע במלחמת לבנון השנייה ונחרט בזיכרון הקולקטיבי שלנו באותה תמונה בלתי נשכחת. גיבור הוא אבי לניר, שעונה למוות בשבי הסורי אבל לא מסר את מה שידע )והוא ידע (. גיבור הוא אורי אילן, שעונה בכלא הסורי והתאבד כדי לא למסור את מה שידע ) " לא בגדתי" (. אפשר להמשיך עם הרשימה הזו עוד הרבה, כי בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל לא חסרים, למזלנו, גיבורים.
לוחמים שקמו, מול אש תופת, במצב של אובדן עשתונות וחושים, והסתערו קדימה, או חילצו פצועים, או עשו משהו אקטיבי כנגד האינסטינקט האנושי הכי בסיסי, אינסטינקט ההישרדות, למען האינטרס
הלאומי. עוד לא קרה שרמטכ"ל צה"ל יכנה חייל שנחטף, באירוע צבאי שמהווה עד היום את אחד הבזיונות המהדהדים ביותר בתולדות צה"ל והשריון, בתואר גיבור.
מה עבר באותו הרגע לגנץ בראש? האם שטיפת המוח הלאומית פעלה גם עליו? האם הוא הבין שזה מה שהציבור מרגיש אז זה מה שצריך להגיד? האם זו הדוגמה האישית, אלה הערכים וזה הנרטיב שעל ברכיו רוצה הרמטכ"ל לחנך את חיילי צה"ל? יואיל נא אדון גנץ לעיין בהיסטוריה הצבאית שלנו, שממנה ודאי ילמד שבשנים אחרות היה הצבא מגיב אחרת לחיילים שנכשלו כישלון כזה, גם אחרי שחזרו מהשבי.
ייאמר מיד: אני לא תולה כל אשמה בגלעד שליט. אני מודע לכך שהזמנים השתנו, גם הקמפיין לשחרורו שקיפל ראש ממשלה, ממשלה ואומה שלמה אינו באשמתו. כבר כתבתי לשליט, ביום שחרורו, שהוא באמת לא אשם. זה לא הוא, זה אנחנו. אבל להפוך את מה שקרה שם למעשה גבורה, זה כבר מוגזם, זה כבר מסוכן, זה תמוה, זה אובדן מוחלט של דרך, של ערכים ושל סיכוי לשרוד בג'ונגל הזה גם בהמשך.
פעם צה"ל היה מחנך את לוחמיו אחרת. פעם היה ברור שכשנתקלים באויב, נלחמים בו. מי שחמוש ובריא יורה על מחבלים ולא מניח להם לגרור אותו למאורתם. חתירה למגע, ולא ניתוק מגע. אז נכון, אי אפשר לשפוט אדם לפני שמגיעים למקומו, ויכול להיות שחלק לא מבוטל מהלוחמים היו נחטפים כפי שגלעד נחטף, ואנחנו לא נשפוט אותו כאן, הגיהינום שעבר עליו בחמש וחצי שנים הספיק וכולנו מתפללים שהצעיר הזה ישוב לאיתנו. אבל באותה נשימה חשוב להזכיר ולהגיד: גיבור הוא לא. המדינה שלחה אותו להגן עליה בגבולות, בסופו של דבר זה נגמר בזה שהמדינה הגנה עליו. זה מה שהיה לנו שם. וחבל.
אקו"ם