"המטרה שלנו - מסה
של מומחים מתפטרים"
פרופ' יהודה אולמן, מנהל מחלקה ברמב"ם, מסביר מדוע הגיש את התפטרותו וקורא לראש הממשלה להתערב במשבר הרפואי
פרופ' יהודה אולמן צילום ארכיון: מקס ילינסון
פרופ' אולמן, למה החלטת להתפטר?
"כי הרגשתי שהגענו לאין מוצא, שאין משהו שישבור את קיר הזכוכית. המתמחים התפטרו פעמיים, ופעמיים החזירו אותם לעבודה. מצד אחד, אף אחד לא שלם עם המהלך האנטי-דמוקרטי הזה, אבל מצד שני, יש את קשיות העורף של האוצר. עשינו סיעור מוחות של מנהלי המחלקות ברמב"ם ועלו כל מיני רעיונות כדי לנסות ולצאת מהמצב הזה, בהם שביתה איטלקית או שביתה פרועה. אבל הכל היה אסור לפי החוק. הדבר היחיד שעוד נותר לנו זה ללכת הביתה. יותר נכון, לעזוב את מערכת הבריאות הציבורית ולעבור לרפואה הפרטית, ועוד בעידוד המדינה".
אבל בעצם עדיין לא התפטרתם. זה יישאר בגדר איום?
"בוועד של רמב"ם קיבלנו החלטה להתפטר וחתמנו על מכתבי התפטרות. אבל על המכתבים מופיע התאריך של יום חמישי הקרוב, ואנחנו מחכים לראות מה יקרה ביומיים הבאים סביב הדיונים בבית המשפט העליון. אני מאמין שכך ינהגו גם בבתי החולים האחרים. מבחינתי, ההתפטרות היא אמצעי, לא מטרה, ואם תהיה נכונות אמיתית של האוצר להתדיינות בלי תנאים מקדימים, כפי שהציע השופט חנן מלצר בדיון בבג"ץ, אני לא אלך עם הראש בקיר.
"בינתיים אנחנו ממשיכים לאסוף מכתבי התפטרות. היום עבר טופס של מכתב התפטרות בין בתי החולים שמשתתפים במאבק. אנחנו שואפים להגיע למסה קריטית של מומחים. המטרה היא לא להיות בודדים אלא קבוצות, כי אם אין מסה, שהיא ערבות אחד לשני, לא עשינו שום דבר. אחרת זה סתם מלחמת דון קישוט".
ואז תואשמו בהתפטרות קולקטיבית, בדיוק כמו המתמחים, וימנעו מכם להתפטר. אפילו טופס ההתפטרות שלכם זהה, מה שהפיל את המתמחים בפעם הראשונה.
"גם כשהמתמחים עשו את זה בפעם השנייה, בהתפטרות אישית, אמרו להם שזה קולקטיבי. אני חושב שזו פרשנות אחת, של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה. אני מקווה מאוד שבית המשפט העליון יחליט אחרת. אבל אנחנו לא נחכה להחלטה ואם נראה שאין התקדמות, נתפטר ובעוד 30 יום לא נגיע לעבודה. אנחנו לא עושים את זה בלב חפץ ובנפש חפצה, אבל דחקו אותנו לפינה וזה הכי גרוע. בסופו של דבר אף אחד מאיתנו לא ילד קטן. אנחנו לא מוכנים שיתנהגו אלינו כמו שהאוצר מתנהג".
אבל זה לא אליכם, אתם לא חלק מהמגעים. זה רק מול המתמחים.
"אנחנו רוצים להיות חלק מהמשא ומתן, אבל כנראה שאנחנו צריכים להתפטר כדי שידברו גם איתנו. זאת הנוסחה, מסתבר. עד עכשיו מי שייצגה אותנו היא ההסתדרות הרפואית והיא עשתה זאת בצורה לא נאותה ואפילו תבענו אותה על כך. הם הגיעו להסכם שלפי סקרים שנעשו, 90 אחוז מרופאי ישראל חושבים שהוא הסכם רע. המתמחים הם רק החלוץ שלפני המחנה. אנחנו היינו באיזשהו מקום מוגי לב. לא היה לנו אומץ כמו למתמחים. היינו שפנים. כמו שהיינו בהסכמים הקודמים, שהטמיעו את שיטת העבודה של היום. עם שכר בסיס מועט שלא מאפשר להתפרנס בכבוד ומבריח את הרופאים הצעירים מהמערכת הציבורית לפרטית. איך אני אשאיר את שני המומחים שאתמול בלילה ניתחו בלי הפסקה 15 שעות תמורת 35 שקל לשעה?".
אז מה אתם בעצם דורשים?
"אנחנו דורשים כסף ואני לא מתבייש להגיד את זה. עם מה אנחנו הולכים למכולת, עם תקנים? כדי להשאיר את הרופאים הצעירים במערכת הציבורית צריך עוד כסף או שיקצרו את תוקף ההסכם מתשע שנים לשלוש שנים. ברגע שהאוצר יסכים לקצר את תוקף ההסכם, אנחנו והמתמחים נחזור לעבודה. תראי לי עוד איגוד מקצועי שהסכים לחתום על הסכם לתקופה כל כך ארוכה".
ומה יקרה בעוד שלוש שנים?
"עד אז אני מקווה שארב"ל (ארגון רופאי המדינה, שפרופ' אולמן שותף בהקמתו - ל.ג) תתפוס את מקומה של ההסתדרות הרפואית בייצוג רופאי בתי החולים כי אי אפשר לעשות הסכם עם רופאי הקהילה ובתי החולים ביחד, כפי שהיא עשתה. ושיהיה ברור, זה לא שאני רוצה להיות במקום יו"ר ההסתדרות הרפואית ליאוניד אידלמן. אני לא פוליטיקאי. אני פשוט מודאג ממה שקורה".
אז מה האינטרס שלך? הרי אתה והמומחים הבכירים שהודיעו כי יתפטרו לא זקוקים לתוספות השכר הללו. רובכם בעלי שם, מנהלים מחלקות, יש לכם קליניקות פרטיות.
"אני נאבק על דמותה של הרפואה הציבורית. אני חושש שבסוף ההסכם, בעוד שמונה שנים, הרופאים הטובים לא יישארו בבתי החולים. אני עושה את הרפואה הפרטית שלי בבית החולים. זה כמו שר"פ (הענקת שירותי רפואה פרטיים בבתי חולים ציבוריים - ל.ג) וזה מאפשר לי להיות
יותר בבית החולים. לצערי, שר"פ הפכה להיות מלה מקוללת. אני לא מבין מדוע באוצר מתנגדים לזה כל כך, למה זה הפך לנושא מוקצה? אם יהיה שר"פ, לא יהיה צריך לרוץ לקליניקות הפרטיות והאוצר לא היה בוכה שצריך שעון נוכחות כדי לעקוב אחרי הרופאים".
איך אתה חושב שהמאבק יסתיים?
"אני מחכה למבוגר האחראי שיסיים את המשבר, ואני חושב שהוא צריך להיות ראש הממשלה. הוא שר הבריאות, והגיע הזמן שישים את הבריאות בראש סדר העדיפויות".
גיל: 57 מגורים: חיפה מצב משפחתי: נשוי לעו"ד תמי אולמן +3 תפקידים נוספים: יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, פרופסור חבר קליני לרפואה פלסטית בטכניון, חבר ועד רופאי בית החולים רמב"ם, ממקימי ארגון ארב"ל (ארגון רופאי בתי החולים)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם