בשידור חי: התורה של גארי יורופסקי
רבבות ישראלים כבר נכנסו ליוטיוב והקשיבו לגארי יורופסקי. לרבים הוא שינה את השקפת העולם והתפריט, וגם לאחרים לא היה משעמם לרגע
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
יותר מ-80 אלף ישראלים כבר צפו באמריקאי בן ה-41 שעמד בקיץ 2010 ודיבר אל סטודנטים באוניברסיטת ג'ורג'יה טק. ההרצאה שלו ביוטיוב נחשבת להצלחה גלובלית, אבל משום מה הגרסה המתורגמת לעברית פופולרית במיוחד. כפי שהתברר גם בקיץ, מהפכנים בעלי נחישות מידבקת כנראה עושים לנו את זה.
בשנים האחרונות הוא מתמסר להסברה, מסתובב ברחבי הקמפוסים באמריקה ומעל כל במה מנסה לשכנע את הקהל שאכילת בעלי חיים היא פשע. למעט כמה סרטונים מעוררי קבס שצולמו במסדרונות האפלים של תעשיית הבשר, אין בהרצאה מצגות, אמצעי המחשה או זיקוקי דינור אחרים מהסוג שמאפיין את עידן הפרעת הקשב הנוכחי. יש רק איש שעומד ומדבר - בטישירט ומכנסיים קצרים
- אבל עושה את זה בכישרון לא מבוטל.
בארגוני זכויות בעלי החיים בישראל רואים ביורופסקי מושיע. במחי הרצאה אחת הוא מצליח להעביר מסרים ששנים של פעילות מתסכלת לא קידמו. ב"אנונימוס" מדווחים על גל חסר תקדים של פניות מצד ישראלים שצפו בהרצאה והחליטו להפוך לצמחונים או טבעונים (יורופסקי כמובן מטיף לאפשרות השנייה). פעילי העמותה אפילו המציאו להם כינוי - "טבעוגארים" (טבעונים בעקבות גארי).
יורופסקי נמצא בקשר עם דניאל ארליך, היוצר של תוכנית הטלוויזיה האינטרנטית "יומן חייתי", ומעביר לו את המכתבים שהוא מקבל מרחבי העולם (ההרצאה תורגמה ל-18 שפות ונצפתה על ידי 334 אלף איש) ; כחמישית מהמכתבים נשלחו על ידי ישראלים.
בפייסבוק אפשר למצוא גם ריכוז של סלבריטאים מקומיים שנידבו את תגובתם לסרט. החל מ"לא אוכל בשר כבר יומיים, אלוהים יודע לאן זה יוביל" (יאיר ניצני) ; דרך "הרצאה שהרעידה את אמות הספים של נשמתי. . . התמלאתי רגשות אשמה - עד כמה עיוורת הייתי יכולה להיות" (אחינועם ניני) "זה כמו פטיש על התודעה" (מעיין קרת); ועד הסיכום התמציתי של אברי גלעד, שהגדיר את ההרצאה "הנאום הטוב ביותר ששמעתם".
אז מה סוד הקסם של יורופסקי? כריזמה, אותה תכונה חמקמקה שבאמצעותה אנחנו מבחינים בין נואמים סוחפים לסתם אנשים שעומדים על במה, היא לא הסבר מספק; נדמה שיורופסקי היטיב לאבחן את הסיבה העיקרית שבגינה אנשים נפלאים בכל העולם מרשים לעצמם לאכול בעלי חיים: ההדחקה.
ההדחקה הזו מבוססת על שתי חומות הגנה: את החומה הראשונה בונים יום-יום תעשיית המזון, התאגידים והפרסומאים שעובדים בשירותם. הם משווקים לנו את הגטאות שבהם מפוטמים בעלי החיים כמקום שמח ואופטימי, ואת המוצרים שעשויים מהחי כמזון בריא שחיוני לגופנו.
לחומה השנייה אנחנו כבר דואגים בעצמנו: אנחנו, שמעדיפים לא לדעת ולא לחשוב, ומתכחשים לקשר בין שקדי העגל שהונחו על צלחתנו במסעדת הגורמה לצווחות שהשמיע אותו עגל בבית המטבחיים.
יורופסקי לא מחדש הרבה - לפחות לא למי שעוקב אחרי הדיון הפומבי שמתחולל בשנים האחרונות סביב תעשיית המזון - אבל הוא מבקע במיומנות את חומת ההדחקה. חלק ממאזיניו בוודאי ימשיכו לאכול בשר, אבל יהיה להם קשה לשכוח את המשפט "עבור בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה". את זה, אגב, אמר יצחק בשביס זינגר, לא גארי יורופסקי.
בהרצאה לא חסרות גם נקודות תורפה. יורופסקי - שכדרכם של מטיפים חוטא פה ושם בדמגוגיה - שוגה כשהוא נגרר לשאלה אם מבחינה פיזיולוגית בני האדם הם טורפים או אוכלי ירק. הוא טוען בלהט שאורך המעיים ומבנה הלסת שלנו מוכיח שנועדנו לאכול עשבים; מעבר לעובדה שרבים מהמדענים חולקים עליו, זה כלל לא רלוונטי. אם הטיעון נגד אכילת בשר הוא מוסרי, אזי התפריט של האדם הקדמון לא צריך לשנות. הרי יש עוד דבר או שניים שאבותינו נהגו לעשות ואנחנו מעדיפים להימנע מהם. מגורים במערה, למשל.
היה גם רגע בהרצאה שבו כמעט נפלטה מפי קריאת ביניים: זה קרה כשיורופסקי ניסה לשכנע שתעשיית המזון המודרנית מציעה שפע חלופות טעימות לבשר, כגון סטייקים מסייטן (חלבון חיטה) או מוצרי סויה שמחקים את המרקם והטעם של צלעות עגל. הוא הציג על המסך שורה ארוכה של מוצרים מעובדים טבעוניים, שנראים כמו ג'אנק אמריקאי טיפוסי, רק בלי עקבות של בשר וביצים.
האמת היא כזו, גארי: מי שמכור לבשר, קצת מתקשה להשתכנע מנסיונות החיקוי המעובדים שלו, וממילא חלק מהתחליפים הללו רחוקים מההגדרה של מזון בריא. מי שמוותר על בשר ומוצרים מהחי, צריך לקחת בחשבון שהתפריט שלו יתבסס על מה שנשאר: דגנים, קטניות, אגוזים, פירות וירקות. יש כאלה שזה עושה להם רק טוב, ואחרים שעבורם הפרידה מאכילת בעלי חיים היא הקרבה של ממש. אבל מה זה לעומת הזכות לישון עם מצפון נקי.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם