מפלמחים לבצת: גל המחאה הפך לשורת הניצחון
מחוף בצת ניצת זיק של תקווה בלבם של כמה אנשים. האם מינהל מקרקעי ישראל עולה על דרך חדשה בניהול קרקעות המדינה?
- בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אם זה מרגיש לכם כמו דה-ז' ה-וו, אתם לא טועים. שוב מינהל מקרקעי ישראל חותר לממש תוכניות עתיקות (מ-1992) שאבד עליהן הכלח, שוב המדינה מתייחסת לשטחים פתוחים כאל משהו שמוכרחים לכסות בבטון. זה קרה בפלמחים, זה קרה גם בבצת, וגם הפעם ניצת השינוי ביוזמתם של חבורת חולמים, תושבי האזור, שלא היו מוכנים להשלים עם העובדה שהנופים הטבעיים שמהווים את תפאורת חייהם יהפכו לדיסנילנד של אגמים מלאכותיים ומתחמי שופינג על שפת המים.
החבורה הזו מסתובבת כבר שלוש שנים עם מטען כבד בלב: למה, הם שואלים, אזרח מהשורה צריך לכלות את הזמן, האנרגיה ולפעמים גם את הכסף שלו כדי להציל את הטבע מידי המדינה שאמורה לשמור עליו? לאירוניה העצובה הזו יש גם פן אופטימי: אנחנו נמצאים בעידן שבו אזרחים נחושים מצליחים שוב ושוב במבצעי הצלה כאלה, ופעם אחר פעם הממסד האטום מגלה שכבר אי אפשר לנפנף אותם כמו יתוש טורדני.
ממשלות ישראל לדורותיהן ידעו לא מעט שרים שחיממו את הכיסא במשך קדנציה שלמה והלכו הביתה בלי להותיר חותם. לגלעד ארדן תהיה הזכות לספר לנכדים שבתוך שנה הוא הספיק להיות חתום על הצלת שני חופים בישראל.
ארדן בישל מאחורי הקלעים מהלך שבמסגרתו המדינה תעניק פיצוי ריאלי ליזמים, והכשיר את הקרקע הפוליטית לסיכום כזה. מעבר לניצחון הנקודתי, ארדן יכול לחגוג כאן גם הישג ערכי והצהרתי: מדינת ישראל תפדה בכסף חוף ים, פשוט כדי להשאירו טבעי ופתוח. בעולם של נדל"ן שבו הכל נמדד בערכים של שקל
מאז מונה בנצי ליברמן לראש המינהל, הוא מילא פיו מים בקשר לסוגיות הסביבתיות הבוערות שמונחות על שולחנו. היו תקוות שהוא יעשה פניית פרסה ויעלה את המינהל על מסלול חדש, ואתמול הוא התחיל להגשים אותן. רק ליברמן יודע אם זו הבלחה מקרית או צעד ראשון בדרך חדשה של ניהול קרקעות המדינה. המבחן הבא ממתין בקצה השני של המדינה, בחולות סמר. 500 קילומטר דרומית מבצת, ניצת אתמול זיק של תקווה בלבם של כמה אנשים.
aviv67@gmail.com