לא מאיימים על חשמל בקוטג'

מובילי מחאת הצרכנים מאיימים בחרם על חברת החשמל. אפשר להמר שהתשובה שהם יקבלו לא תהיה דומה להתקפלות של יצרניות החלב

אריה אפלטוני | 27/10/2011 19:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחד הקרבות המעניינים ביותר הצפויים בימים הקרובים יהיה בין מובילי מחאת הקוטג' להנהלת חברה החשמל. מובילי המחאה דורשים מהחברה לבטל את העלאת התעריפים הצפויה בסך כחמישה אחוז, אחרת יטילו חרם על החברה ויורו לציבור לעכב את התשלומים אליה.

עלייה זו, יש לציין, היא השנייה תוך כשלושה חודשים, שכן, לפני חודשיים הועלה התעריף בכ-10 אחוז. הקרב הזה מעניין במיוחד משום שמול מובילי המחאה לא ניצבת הפעם חברה מסחרית מבוהלת, החרדה למאזני הרווח-הפסד שלה ונתונה תחת אימתם של בעלי מניותיה.

הפעם זהו גוף השייך למדינה ולציבור, אבל נוהג לצפצף על בעליו באופן מסורתי ואינו חושש לשקוע בחובות בסך עשרות מיליארדים משום שהוא יודע שבידיו אמנם קופה ריקה, אבל מאחוריו כמויות אינסופיות של כסף ציבורי. הרי בסופו של דבר, כל שמה שצריך כדי לקבל את הכסף הוא ללחוץ מעט על אשכיהם החשופים של פוליטיקאים פחדנים. ואם גם זה לא יעבוד, הרי שתמיד אפשר להוריד את השאלטר, ונראה את המדינה עובדת יום אחד בלי חשמל.
אנחנו נמשיך להזיע

על עזות המצח של החברה ועובדיה כבר נכתבו אינספור דוחות, כתבות ופרשנויות. אין זה המקום להכביר במילים. די להביט במסמך של מחלקת המחקר של הכנסת מיולי 2009, שהגיע מהנהלת החברה עצמה, ובו נכתב כי כל עובד, וגם כל גימלאי של חברת החשמל, זכאי לחשמל חינם עד לגובה של 18 אלף קילוואט בשנה.

למי שהמספר הזה לא גורם תחושת אי נוחות כדאי להסביר כי במונחים של צרכן רגיל מדובר

בהספקת חשמל כמעט ללא הגבלה. צריכת החשמל הממוצעת בביתי, למשל, שבו מתגוררות חמש נפשות, היא כ-500 קילוואט בחודש וכ-6,000 קילוואט בשנה.

המשמעות היא שכל עשרות אלפי עובדי וגימלאי חברת החשמל זכאים לחשמל חינם בכמות גדולה פי שלושה מזו שעליה אנחנו משלמים מאות שקלים בחודש. מי שהזיע בקיץ הישראלי המהביל ולא הפעיל את המזגן כדי לחסוך בחשמל, יודע כמה שווה ההטבה הזו.

בשלב הביצוע הפוליטיקאים קיבלו רגליים קרות

חשמל חינם הוא רק אחת ההטבות שמקבלים העובדים. חלק נכבד מחובותיה של החברה נובע מהסכמי שכר ופנסיה מפליגים, מן הסוג שעובדים בתחומים אחרים יכולים רק לחלום עליהם.

עובד חברת חשמל משתכר בממוצע יותר מ-20 אלף שקל בחודש. כמעט פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק ופי חמישה משכר המינימום. לא לחינם ליד צירוף המלים "עובד חברת חשמל" מופיע המונח "מסודר".

עשרות רגולטורים הופקדו במהלך השנים על החברה, חלקם כתבו דוחות והמלצות אמיצות, אבל כשהגיע שלב הביצוע הפוליטיקאים קיבלו רגליים קרות. לא תמצאו שר אחד שיעז להסתבך עם רבבות עובדים, גימלאים ובני משפחותיהם, שגם מודעים היטב לכוחם הפוליטי העצום, וגם יודעים כיצד להשתמש בו.

חברת החשמל כבר הסבירו שהתעריפים נמוכים מאלה הנגבים ברוב העולם, שהחברה עושה הכל כדי להתחשב בציבור הסובל וחוסכת ממנו התייקרויות נוספות, ושהסיבה להעלאה הנוכחית אינה תלויה בה אלא בהתייקרות של מקורות הספקת הדלק לייצור החשמל. פרשנות הפשט מאחורי שהמלים האלה היא: חשמל זה לא קוטג', תעזבו אותנו, באמשכ'ם.

מצדנו, אל תצרכו חשמל. אנחנו נעבוד פחות ונרוויח אותו דבר. תשאלו את הממשלה, איתנו לא מתעסקים. מי שלא ישלם בזמן, ישלם אחר כך עם ריבית שמנה, פלוס הוצאות גבייה מופרכות. ואם לא, כדאי שירוץ לקנות גנרטור.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אריה אפלטוני

צילום: .

עורך בדסק החדשות של מעריב, אב לשלושה, מודאג אבל אופטימי

לכל הטורים של אריה אפלטוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים