הארגונים בעזה הולכים ומתחזקים
מהסלמה להסלמה ארגוני הטרור משתכללים. לא רחוק היום שברחובות ובראשון לציון לא רק תישמע אזעקה, אלא יהיו גם נפילות ונפגעים
המשותף לישראל ולחמאס בתקופה זו הוא ששניהם רוצים שקט. לכל אחד מטעמיו אין רצון להסלים את המצב סביב רצועת עזה. נראה שהגיע הזמן לבחון את המדיניות הישראלית מחדש ולבדוק אם זה באמת טוב לנו להמתין עד שחמאס יסיים את התעצמותו, שכוללת גם נשק נגד מטוסים ובקרוב אולי רקטות שמגיעות עד נתניה.
עד שיתקבלו החלטות, יש מספיק ארגונים ברצועה שמאוד רוצים להגביר את גובה הלהבות סביב הסיר המבעבע ממילא. פעם זה הסלפיה ג' יהאדיה המזוהים עם עקרונות אל-קאעידה, לפני חודשיים היו אלה ועדות ההתנגדות העממיות שהוציאו לפועל את הפיגוע בגבול ישראל-מצרים והפעם זה הג'יהאד האיסלאמי, שבחסות האיראנים שיגר את הרקטות כדי לנסות לקבוע סדר יום ולעקוץ את חמאס.
הסבב הזה החל ביום רביעי עם שיגור הגראד שהכניס לבהלה מאות אלפים מתושבי השפלה, ונמשך אתמול כאשר בתגובה לסיכול ירי מצד צה"ל והשב"כ, הופגזו אשדוד ואשקלון.
בשורה התחתונה מצליחים ארגוני הטרור ברצועת עזה, ולא משנה זהותם, להכניס כמעט חצי מדינה לכמה שעות או ימים של בהלה ופחד, שלא לדבר על למעלה מ-200 אלף תלמידים שלא הולכים ללמוד והורים שצריכים למצוא פתרונות יצירתיים.
מהסלמה להסלמה, מסבב לסבב, ארגוני הטרור משתכללים ומתחזקים. גם טווח הירי מתרחק כל העת מרצועת
אז בישראל רוצים שקט. עזה, יאמרו תומכי הדירקטיבה, אינה איום קיומי ויש לנו כמה בעיות גדולות יותר על השולחן. בין לבין מטילים אחריות על חמאס ותוקפים כמה מיעדיו של הארגון, והשקט המדומה שב על כנו.
אז זהו, שלא. בחמאס לא קופאים על השמרים. עושים שימוש במרחבים הפרוצים בסיני כדי למלא את המחסנים, רוכשים ממיטב אמצעי הלחימה של לוב ומשפרים את יכולת הייצור העצמי של הרקטות.
הג'יהאד האיסלאמי, הכוכב התורן של הסבב הנוכחי, מגביר אמצעים לירי לעורף ישראל, כמו המשגר הרבקני שהציגו אתמול לראשונה, כנראה שי מאיראן. לך תדע איזו הפתעה הם מכינים לסבב הבא.
במקביל הם גם מתכוננים לעימות בתוך רצועת עזה. הם הכינו צבא מיומן, יש חטיבות שלמות שפרוסות על פני מרחבים גיאוגרפיים מוגדרים מראש וחלוקת תפקידים מסודרת. ולא אמרנו מילה על עוד כמה ארגוני טרור שמסתובבים ברצועת עזה ורק חושבים איך לפעול.
אז הסבב הזה ייגמר מהר מאוד, והבא כבר בדרך. למי שנמצא בתוך הדבר הזה, ועבור רבים אחרים שעשויים להצטרף למעגל בעוד חודש או חודשיים, לא משנה כל כך סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות. זה מבחינתם סבב אחד יותר מדי.