בקרוב הכרעה
לממשלת נתניהו ולצה"ל אין עוד מרחב תמרון רב בנטייה להימנע מפעולה התקפית מעמיקה ברצועה. ייתכן שיש צורך בטיפול שורש
במה הירי מהרצועה שונה הפעם? ראשית, טווח הירי והיקפו מהווים כרסום משמעותי ב"חוקי המשחק" וגורמים לפיחות זוחל בהרתעה הישראלית. שיבוש סדרי החיים במרכז מדינת ישראל, סמוך לעסקה שהחזירה את גלעד שליט, מעיד על רמת ביטחון עצמי גוברת ברצועה ומוכנות למתוח את הגבולות למקומות חדשים.
בנוסף לכך, ישנה הידיעה כי בידי חמאס קיים עדיין גל נוסף של טילים שיכול להשפיע על גוש דן. ולבסוף, הדבר האחרון החשוב שהשתנה הוא שתעודת הביטוח "שליט" שהייתה בידי חמאס אינה מצויה בידו עוד. ידיעה זו היא קריטית, שכן ישראל יכולה להחליט לחזור ל"ציד הראשים" מבלי לחשוש לחייו של חייל הנמצא בידי הארגון, אפשרות שלא הייתה בידיה בחמש השנים וחצי האחרונות.
מה לא השתנה בהסלמה הנוכחית? אסטרטגיית היסוד של חמאס והארגונים ברצועה להמשיך ב"שיטת הסלמי" של דחיקת הגבולות והכללת אוכלוסיות נוספות באיום הטילים. המשחק של הטלת האחריות לירי על ארגוני המשנה ברצועה היא טקטיקת יאסר ערפאת ידועה, שמטרתה להציק לישראל ללא הרף תוך הסרת האחריות ממנו. האסטרטגיה מגובה בקריאת המפה של חולשותיה הפוליטיות של ההנהגה הישראלית, נוכח רצונה לכבות שריפות ולא לפתור אותן.
החמאס רואה בעסקת שליט כניעה ישראלית
דומה כי ההסלמה הנוכחית תקשה על מקבלי ההחלטות להמשיך ולנהוג בשיטה של תגובה מוגבלת - ספיגה - והרווחת זמן עד לסבב הבא. הר הגעש המתפתח ברצועה מתבסס על ארסנל נשק עצום בממדיו, שלנוכח המצב האזורי הבלתי יציב מקנה לחמאס עוצמה אסטרטגית רבה יותר, בעיקר משום שלתפיסתו ישראל לא תיקח בעת הזו את הסיכון לבצע מבצע רחב היקף ברצועה.
בידודה המדיני הגובר של ישראל מהווה אף הוא תמריץ משמעותי בהעזתו של חמאס, ועסקת שליט מתורגמת, להבנתו, ככניעה
ישראלית ומתן לגיטימציה חסרת תקדים לממשלתו.
לממשלת נתניהו ולצה"ל אין עוד מרחב תמרון רב בנטייה להימנע מפעולה התקפית מעמיקה ברצועה, ו"שיתוף הפעולה" הישראלי בכללי המשחק שמכתיבים הארגונים ברצועה - פירוק האחריות לארגונים וארגוני משנה - אינו אלא סוג של לגיטימציה למרחב התמרון שמוביל חמאס.
השאלה היא אם עומד בפנינו סבב נוסף או תפנית המחייבת טיפול שורש. גם אם לא תוכרע כעת, הרי שתידרש להכרעה בקרוב, ויפה שעה אחת קודם.
הכותב היה ראש אגף המבצעים במטכ"ל בשנים 2006-2004