לילה טוב: החלה שנת החורף של העטלפים
מערות העטלפים נסגרות, מחשש שתופרע שנת החורף שלהם. ליונקים תרומה משמעותית למאזן האקולוגי. "אם נפריע להם הם לא יישרדו"
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
"עטלפי החרקים חיוניים למערכת האקולוגית בישראל", מציין ד"ר נעם לידר, אקולוג ראשי רשות הטבע והגנים. "גודלם, אמנם, נע בין גרמים בודדים ועד ל-30 גרם בלבד, אבל כל עטלף שכזה מסוגל לצוד חרקים במשקל המגיע למחצית ממשקל גופו- בכל לילה". לדברי לידר, בעבר העטלפים סבלו מתדמית גרועה, אך כאמור רוב רובם של העטלפים ניזונים מחרקים ולמעשה קיומם מסייע מאוד לחקלאות ולבני האדם.
העטלף נשפון. חלומות פז
צילום: אסף צוער
ממש בימים אלה נכנסים עשרות אלפי עטלפי חרקים לשנת החורף, לכן הכניסה לחלק מהמערות ברחבי הארץ, המשמשות אתרי לינה מרכזיים, תיסגר למבקרים. בין המערות הבולטות שהכניסה אליהן אסורה: מערת התאומים, מערת עלמה, מערת שרך, מערת נמר, מערת ברניקי, מערת הוטה 6 שבשמורת הר מירון, ומערת אורנית. חלק מהמערות נסגרו בסורג ובריח ואילו בחלק הציבה רשות הטבע והגנים שלטי הסבר למטיילים שיגיעו ויבקשו להיכנס. המערות ייפתחו מחדש בתחילת אפריל. תנועת מבקרים במערה עלולה להעיר את העטלפים מהשינה.
לדברי יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים, אם העטלף מתעורר משנת החורף הוא יוצא לחפש אוכל, שאינו
תמיד זמין, וכך הוא שורף אנרגיה לא מתוכננת. "אם לא נדע לתת לעטלפים את הזמן הזה הם פשוט לא יישרדו, ואם עטלפי החרקים לא ישרדו- גם בני האדם יסבלו מכך", מסביר מליחי.
בישראל 33 מיני עטלפים והם מהווים כ-30% מכלל מיני היונקים בארץ". לדברי מליחי, מתוך אלו, רק מין אחד הוא עטלף הפירות (המוכר לציבור), והשאר- אוכלי חרקים. ככאלו, חשיבותם למערכת האקולוגית עצומה. "מאחר שבחורף יש פחות חרקים מרבית העטלפים נכנסים לחריפה בתקופה זו", מוסיף מליחי ומסביר כי "קצב פעימות הלב של העטלפים יורד בתקופה זו מכ-1,200 פעימות בדקה בזמן תעופה (ו-400 פעימות במנוחה) לעשר פעימות לב בדקה בלבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם