מדינת אשקלון ומדינת תל אביב
באר שבע אינה שונה מת"א והמקלטים באשקלון אינם נוחים מאלה שבר"ג. הגיעה העת להבהיר: פגיעה בכל יישוב היא חציית קו אדום
ובעצם, אולי נסבלת? שהרי השגרה האלימה הזאת הפכה להיות מקובלת על ממשלת ישראל וגם על חלק ניכר מתושביה של המדינה, כאילו מדובר באיזו עובדת חיים באזור הזה שאין לערער עליה ואין להתמודד איתה. לעתים נדמה כאילו ישראל עומדת נכוחה ומשגיחה בטילים ובפגזים הנוחתים בתוך שטחה, כמו בוחנת, מתוך עניין אינטלקטואלי, האם נכונה השמועה על הרחבת טווח הטילים שבידי החמאס ועד כמה מדויקת יכולת הטיווח שבידיו. ואמנם, עושה רושם כי יכולת האיכון של החמאס נמוכה למדי וכי מרבית הירי לכיוון ישראל אינו מדויק.
ועדיין, העובדה שמיליון וחצי אזרחים ישראלים מצויים תחת האיום הזה - של אקראיות נפילת הפגז - כאילו היה חלק טבעי מחייהם, כמעט ואינה נתפסת. ועדיין, ממשלת ישראל מגיבה במתינות רבה וממשיכה להימנע מהחלטה, הדבר היחיד בו היא מצטיינת. תבחר בדרך שתבחר, תגובה צבאית או יוזמה מדינית, הפסיביות הרפה בה היא מתמודדת עם המציאות החדשה שנכפתה על ישובי הדרום בשבוע האחרון צריכה להטריד מאוד כל אזרח ישראלי.
אחרי הכל, היא הנותנת והיא הידועה לכל: אם פגז מרגמה אחד היה מתפוצץ בתל אביב, אם שובלו של טיל גראד אחד היה נוחת ב"שטח פתוח" סמוך להרצליה, אזי היה מתייצב שר הביטחון אל מול המיקרופונים ומכריז על "חציית קו אדום". כאילו הגדלת טווח הטילים מ-20 קילומטר ל-50 או ל-60 הופך את המתקפה הרקטית לאיום אסטרטגי.
מסר כפול
האיום האסטרטגי כבר כאן - ובאר שבע אינה שונה מתל אביב, שדרות אינה שונה מגבעתיים והמקלטים באשקלון אינם חמימים ונוחים יותר מאלה שברמת גן. הגיעה העת של ממשלת ישראל להכריז באופן חד משמעי: פגיעה בכל ישוב ישראלי ונחיתה של כל פגז או טיל בשטחה של המדינה הן "חציית קו אדום".
המסר שעובר מנשיכת השפתיים הישראלית כתוצאה מהמתקפה על הדרום כפול: חלקו הראשון הוא מסר של הססנות וסלחנות כלפי החמאס; והשני הוא מסר פנים ישראלי: תל אביב וגוש דן הם האזורים המקודשים לממשלת ישראל מבחינה אסטרטגית ופגיעה בהם היא בלבד עילה לתגובה נמרצת.
משחק
זה, של מדידת קילומטרים בתוך שטחה של ישראל לצורך בחינת "חומרת האיום האסטרטגי" הוא מסוכן ובעייתי מבחינת הצהרת האמונים של ישראל וערבותה הביטחונית לכל תושביה. שדרות, באר שבע ואשקלון זה כאן. בכל יום של השנה. ועל ממשלת ישראל לא רק לומר זאת, אלא גם להוכיח זאת במעשים.
אין לעובדה הזאת שום קשר לדרך בה על ישראל לקדם בכל דרך את פתרון הסכסוך הנורא הזה. סכסוך שגובה מהמדינה הזו מחירים יקרים מכפי שהיא מוכנה להודות ולהכיר. הנה אחד נוסף: חלוקת הארץ לאזורים שמותר לפגוע בהם ולכאלה שאסור. איפה אתם מעדיפים לגור? נכון שבתל אביב?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם