אתונה הטראגית: על המשבר הכלכלי ביוון

אירופה המערבית חשבה שתהפוך את יוון למערבית בכוח החיבוק החם. רגע הגילוי היה כאשר התברר שהיוונים לא עמדו באף אחד מהכללים

נדב איל | 2/11/2011 3:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הנפילות הדרמטיות אתמול ברחבי העולם אינן, למרבה הצער, סופה של השבריריות הפיננסית הגלובלית. מטוקיו ועד ניו יורק, ממוסקבה ועד תל אביב, ברור לגמרי שמשבר החוב האירופי נקלע למערבולת פוליטית עוצמתית.

זו הייתה המערכה השנייה בטרגדיה היוונית. אריסטו, יווני דגול בימים שבהם יוון הייתה מגדלור ולא עננה שחורה, הוא שקבע את כללי הטרגדיה. טעות בשיפוט. היבריס. רגע של גילוי. תפנית גורלית, בניגוד לכל הציפיות. ולבסוף: הקתרזיס.

על היוהרה, ההיבריס, אין צורך להכביר מילים. אירופה המערבית חשבה שתבלע את יוון, שתהפוך אותה למערבית בכוח החיבוק החם, התקציבים הנדיבים והחברות בגוש היורו. רגע הגילוי היה כאשר התברר, למרבה האי-תדהמה, שהיוונים לא עמדו באף אחד מהכללים שהגדיר האיחוד האירופי לניהול תקציבי תקין. אז גם התברר שהנתונים שאתונה מסרה לבריסל היו, בלי לפגוע באתונאים, לא מדויקים. במזיד.
טריליון יורו זה מספר שאמור להשמיד חוסר ודאות

יוון, מצדה, כלואה בתוך גוש היורו. היא איננה יכולה לפחת את המטבע שלה - הוא הרי המטבע של היבשת כולה. היא איננה יכולה להחליט על הרחבה תקציבית דרמטית, כי היא תלויה ברצונו הלא טוב של הקבינט הגרמני, שמושפע מצדו מציבור הבוחרים הגרמני, שממש איננו מעוניין לספוג קיצוצים בהטבות הפנסיה שלו למען יורגוס, פועל נמל בפיראוס.

ובכל זאת, אפילו אירופה המסורבלת הצליחה להפיק סוג של תוכנית חילוץ; אמנם מלאה חורים שחורים ושאלות בלתי פתורות, אך כזו

שסיפקה את הדבר החשוב ביותר לכלכלה במשבר: מורל.

טריליון יורו זה מספר שאמור להשמיד חוסר ודאות, לחסל חשש פיננסי בשווקים, לספר לכולם שאפשר לישון בשקט: אירופה והעולם יינצלו. כל עוד אף אחד לא שאל שאלות מטרידות, כמו מאיפה יבוא הכסף, זה היה אמור להחזיק מעמד.

עכשיו, לפי כללי הטרגדיה, הגיעה התפנית הגורלית. האירופאים סברו שאפשר לסגור את הסיפור הזה, שכולל תוכנית צנע אכזרית ליוונים, מאחורי דלתות סגורות ובנוכחות המנהיגים בלבד.

המשבר יישאר מרוחק עד שניתן מבט בדוחות הפנסיה שלנו

הפוליטיקה היוונית, מבעבעת מתסכול הציבור, לא יכולה הייתה לשאת את המצב הזה. הרי גם לפי התוכנית הכלכלית הנוכחית, יחס החוב-תוצר של יוון ב-2020 יהיה 120 אחוז, יחס שאיננו מאפשר צמיחה וחיים סבירים לשכיר היווני הממוצע.

אל מול ההפגנות הסוערות, השביתות, תוכנית הצנע האכזרית, אולי עשרות שנות עוני, ראש ממשלת יוון נדחף אל משאל העם. וזה אם הוא בכלל יגיע לשם; פפנדראו מתמודד עם מרד חריף במפלגתו.

אם יש משהו שהשווקים אינם יכולים לעמוד בו בימים אלה, זוהי חוסר הוודאות. עכשיו באה יוון ולמרבה הזוועה של הברוקרים, הודיעה על חוסר ודאות יוונית. פוליטית. וכזו שתימשך חודשים, עד משאל העם.

כך, בצעדים גדולים ועיקשים, מתקרב העולם לקתרזיס יווני. או שהסיוע ליוון ישופר דרמטית, ויורגוס פועל הנמל מפיראוס יקבל הרבה יותר; או שיוון תגיע לחדלות פירעון ותנטוש את גוש היורו; או הכל ביחד.

עבורנו, בישראל, המשבר הזה יישאר מרוחק עד שניתן מבט אחד, קצר, בדוחות הפנסיה שלנו ברבעון הבא. אז נגלה את מה שכולנו כבר יודעים: שאת הסלט היווני נאכל גם כאן, בישראל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נדב איל

צילום: אלי דסה

עורך חדשות החוץ של ערוץ 10. לשעבר כתב באירופה. כתב שטחים וכתב מדיני ופוליטי

לכל הטורים של נדב איל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים