הם קיוו ששחר לא תשרוד
לחיים של שחר יש תג מחיר. מחיר שלא רבים האנשים שהיו יכולים לעמוד בו. מחיר שחברת הביטוח של הנהג הדורס צריכה לשלם. אבל חברת "שירביט" מסרבת
עד לפני שנה ואחד עשר חודשים, חיינו חיים נהדרים. שני הורים, שלוש אחיות, כמה בעלי חיים. ביום אחד, ברגע אחד, איבדנו את כל מה שהכרנו. את כל מה שהיינו בטוחים שיש לנו. אין לי מילים לתאר את ההמתנה לגרוע מכל. את המבט על הפנים של הרופאים כשהם מנסים להסביר שאין שום סיכוי. את האופן שבו כל טיפה של תקווה נלקחת.
אין לי מילים לתאר את המלחמה להישאר שפויים. את המלחמה לקום על הרגליים ולהרוויח את אותה התקווה בחזרה. את הקושי בלעמוד מול כל היגיון ולהחליט: אנחנו לא מוותרים. המאבק הזה הוא אינסופי. הוא מאבק מסביב לשעון, כשכל כך פשוט להתפתות ולהתייאש.
אבל זאת האחות הקטנה שלי. אף אחד לא הולך לוותר על החיים של הילדה הזאת שלא עשתה שום דבר רע. שום דבר כדי לקבל את מה שהיא קיבלה. לאחר חודש וחצי של חוסר הכרה שחר פתחה לראשונה את עיניה. הלוואי שהייתי יכולה לומר ששם הכל נגמר, שהנס התרחש, ששחר קפצה על הרגליים וחזרה לחיים שלה.
כל מה שאנחנו רוצים זה לקבל את שחר בחזרה
לצערי, זה לא כך. גם עכשיו, שנה ואחד עשר חודשים אחרי, שחר עדיין נלחמת כדי לחיות. עדיין נאבקת כדי להרוויח עוד תנועה קטנה ביד, עוד סימן מוסכם שבעזרתו תוכל להסביר לנו מה היא רוצה.
שחר עדיין לא מחייכת. היא לא צוחקת, גם לא צועקת. היא מתקדמת לאט-לאט, צעד אחר צעד. היא לומדת לשלוט על הגוף שלה מחדש, וכל יום מתקדמת קצת יותר, אבל כדי שכל זה יקרה, כדי ששחר תוכל להמשיך להתקדם - היא צריכה לקבל את כל הטיפולים האפשריים. היא צריכה פיזיותרפיה שבע פעמים בשבוע וטיפולי הידרותרפיה פעמיים; טיפול בעזרת בעלי חיים ורפלקסולוגיה; טיפול בתא לחץ ומכשיר עמידה; כיסא גלגלים ורכב תואם; מעלית בבית
והשגחה מסביב לשעון.
לחיים של שחר יש תג מחיר. מחיר שלא רבים האנשים שהיו יכולים לעמוד בו. מחיר שחברת הביטוח של הנהג הדורס צריכה לשלם. אבל חברת "שירביט" מסרבת. פעם אותה חברת ביטוח לא הבינה למה שחר בכלל צריכה להיות בבית, למה היא לא מאושפזת במוסד סיעודי וגמרנו, כאילו שחר היא אשפה מהרחוב.
היום היא טוענת שהיא צריכה לשלם סכום מסוים שיספיק לתוחלת חיים קצרה, כי מי אמר ששחר ראויה לחיות חיים מלאים. חברת הביטוח מתייחסת לשחר כמי שעדיף היה בכלל שתמות. אנחנו לא מבקשים פיצויים כדי לחיות חיי מותרות. כל מה שאנחנו רוצים זה לקבל את שחר בחזרה. את חברת הביטוח זה לא מעניין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם