מה עושים
אין ספק שמצבם של עובדי הקבלן מכמיר לב. אם הייתה גמישות ניהולית ויכולת לפטר בשירות הציבורי אולי לא היינו צריכים אותם כלל
בשירות הציבורי קיימים שני סוגים של עובדים: עובדים מן המניין בעלי קביעות או כאלה המועסקים בחוזים אישיים המבטיחים להם תנאי עבודה ראויים ושכר סביר ובצדם עובדי קבלן נטולי מעמד וזכויות.
משרד האוצר הוביל במשך השנים מדיניות עקבית של צמצום בתקנים של עובדי מדינה, ובמקביל העביר תקציבים גדולים להעסקה עקיפה של עובדים ללא יחסים משפטיים של עובד מעביד. עובדים אלו אינם זכאים למעמד ולתנאי העבודה המקובלים במקום העבודה שבו הם עובדים בפועל. אין מדובר רק בעובדי ניקיון או שמירה.
מדובר גם בעובדים מקצועיים מסוגים שונים ומגוונים: פרקליטים, עובדים סוציאליים, עובדי מחשוב, עובדים במערכת הבריאות ועוד. עובדים אלו מועסקים בפועל על ידי המדינה, יושבים בתוך המשרד הממשלתי ומבצעים אותן מטלות כמו חבריהם עובדי המדינה, אך הפער בזכויות ובמעמד ניכר. אי-הצדק זועק לשמים.
למדיניות זו של משרד האוצר היו שתי סיבות עיקריות; האחת - העסקה של עובד מן המניין גררה עמה בעבר גם זכות לפנסיה תקציבית שעלותה האקטוארית למדינה הייתה גבוהה מאוד סיבה זו כבר אינה קיימת היום מכיוון שזה שנים כל העובדים החדשים המתקבלים לעבודה במדינה מועסקים בפנסיה צוברת.
עובדי קבלן אינם בהכרח זולים יותר
הסיבה השנייה היא חוסר הגמישות הניהולית המקשה מאוד על סיום העסקתו של עובד שאינו מתפקד כראוי. כל מנהל מכיר מקרוב את התופעה של עובדים שחוקים, חסרי מוטיבציה, בלתי יעילים ולעתים גם לא ממושמעים. קשה לפטר עובדים כאלה, לאו דווקא באשמת ארגוני העובדים כפי שרבים נוטים לחשוב.
המערכת השיפוטית היא זו שכובלת את ידי המעסיקים ומערימה קשיים על פיטורי עובדים גם כשהדבר נדרש ומוצדק. המעביד הציבורי המגיע לבית הדין לעבודה נמצא בעמדת נחיתות מול העובד המצטייר כחלש וכמי שראוי להגנה. העסקה באמצעות קבלני כוח אדם הייתה אפוא פתרון פשוט ויעיל לכאורה. עובד קבלן ניתן לפטר בקלות וללא הליך משפטי מייגע שתוצאותיו אינן ברורות. המדינה אינה צריכה להתמודד עם עובד שהפך לנטל, ל"מסמר
בלי ראש".
העסקה באמצעות קבלני כוח אדם אינה בהכרח זולה יותר. לעתים קרובות עלותה גבוהה יותר מפני של שכר העובד יש להוסיף גם את העמלה המשולמת לקבלן. האוצר היה מוכן לשאת בתוספת עלות זו ברצון, ובלבד שישיג את הגמישות הניהולית המוענקת לו כאשר העובד אינו מועסק ישירות על ידי המדינה ומוסדותיה.
מן הראוי לציין שישנם עובדים בענפים מקצועיים מסוימים שאינם מעוניינים להיות עובדי מדינה ומעדיפים להיות מועסקים באמצעות חברות כוח אדם.
ומה אם כך הפתרון? צודקת ההסתדרות שהמצב הקיים פוגע קשות בצדק ובמוסר. עם זאת, יש לשפר את הגמישות הניהולית בשירות המדינה. בלעדי זאת יהיה קשה לשכנע את האוצר להסכים לקליטת אלפי עובדים חדשים. את זאת, כמדומה, יכול רק המחוקק לעשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם