סוגרים איתם חשבון
הסירוב הצפוי לדחיית החזר החובות של ערוץ 10, כמו גל הפיטורים בקול ישראל, הם התנקשות של פוליטיקאים בכלי תקשורת נשכניים
ערוץ 10 קורס, אחרי ששאב מבעליו האומלל (יוסי מימן) מאות מיליוני שקלים מהכיס האישי במשך השנים. יבשו מעיינות ההזרמה, אזלו המשקיעים, המיתון בדרך. צריך להיות אמיץ מאוד או עשיר מאוד, או גם וגם, כדי להיכנס לשם עכשיו. אבל חברי הכנסת שיגיעו לישיבה, לפחות רובם, יתנגדו להארכה הזו. למה? כי הח"כים של הליכוד נתונים להוראה חד-משמעית שמגיעה מלשכת ראש הממשלה: לא להאריך את מועד סילוק החוב ולו ביום אחד.
כשפניתי לגורם פוליטי בכיר בוועדה כדי לברר את זה, הוא אמר שלא מדובר רק בח"כים של הליכוד. גם הח"כים של ישראל ביתנו לא מתלהבים להציל את ערוץ 10. אצל הליכודניקים - זה התחקיר על נסיעות נתניהו, ה"ביביטורס", שמניע את שאיפת הנקם. אצל החבר'ה של איווט - זה התחקיר על סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות. נכון, זה בלתי נתפס, זה לא יעלה על הדעת, זה מופרך לגמרי - אבל זה קורה. במדינה דמוקרטית, פוליטיקאים חוברים יחדיו כדי לסגור ערוץ תקשורת עצמאי, נושך ובלתי תלוי, בגלל פוליטיקה.
הרי זהו תפקידו של כל ערוץ תקשורת: לערוך תחקירים, לבקר את השלטון, לחשוף עיוותים ומעשי שחיתות. ערוץ 10 מצטיין בתחומים הללו, אך עכשיו מתברר שעל ההצטיינות הזו הוא עלול לשלם בחייו. בדיוק כמו בתיאוקרטיות החשוכות ביותר.
אגב, לא מדובר בתחקירים שקריים או בכאלה שנעשו בזדון. במשרד מבקר המדינה הוכחו ואומתו לאחרונה כמעט כל הטענות שהועלו ב"ביביטורס". נדמה לי שגם מיסז'ניקוב לא הגיש תביעת דיבה נגד הערוץ. וכל זאת, בימים שבהם חינמון מטעם השלטון שוטף את מוחותיהם של האזרחים, ערוצי הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים נכבשו מזמן, וגם תחנת הרדיו הצבאית הושמה במצור.
ואם כבר מדברים על הרדיו הממלכתי, הרי ראוי לעקוב גם אחרי מה שמתרחש שם. לפעמים נדמה לי שהקומיסרים איבדו את הפחד וגם את הבושה. אחרי שניסו להצר את רגליהם של השדרים, אחרי שניסו להדיח מגישים, אחרי שפיטרו את כל ראשי הרשתות, עכשיו הגיע תורם של הכתבים והעורכים. עורכת התוכנית "סדר יום" של קרן נויבך פוטרה במפתיע, בלי שנויבך קיבלה הודעה או שמישהו התייעץ איתה. תוכנית נושכת ובועטת יש לנויבך ברדיו, לא תמיד נעימה לאוזני השלטון.
איתה פוטרו עוד לא מעט כתבים, בינם מצטיינים; כאלה שנושאים בנטל הכבד של השידורים, כמו הכתבת המצטיינת לענייני בריאות, כמו הכתב שסיקר שלוש שנים וחצי
חברי הכנסת שיגיעו מחר לוועדת הכלכלה חייבים לזכור שישנו גם "היום שאחרי" וישנו גם משפט ההיסטוריה. אלה לא יסלחו להם. חברי הכנסת האלה יודעים שערוץ 10 הפגין את אותה נחישות תחקירית גם בימיו של השלטון הקודם - הרי אהוד אולמרט חטף הרבה יותר אש צולבת מנתניהו - ולכן נקמת הדם שמבצעים בערוץ הזה עכשיו, על רקע כל מה שמתרחש בשדה התקשורת, היא לא פחות מהתנקשות ישירה בדמוקרטיה הישראלית. זכרו זאת, רבותיי חברי הכנסת, כי לפעמים יש דברים חשובים יותר מפוליטיקה. מצפון, למשל.
