באים בטוב

ההתנפלות על מאיר דגן ואפרים הלוי מיותרת ונגועה באינטרסים זרים וזולים. דעתם בסוגיות קרדינליות חייבת להישמע

חנן גרינברג | 7/11/2011 5:26

תגיות: מאיר דגן,אפרים לוי

שקי החבטות החדשים של השרים, חברי הכנסת ושאר בעלי אינטרסים הם בכירי מערכת הביטחון לשעבר שמעזים, שומו שמים, לומר דעתם על סוגיות חשובות ובעלות משקל כבד בשיח הישראלי הציבורי. ראשי המוסד לשעבר, מאיר דגן ואפרים הלוי, לא מצליחים לסיים משפט - וחוטפים ביקורת, איום העמדה לדין או דברי זעם ותוכחה.

צריך להכיר בעובדות העקרוניות: אנחנו מדינה שמפטפטת עצמה לדעת במגוון נושאים. אמצעי התקשורת דנים בעשרות נושאים ביום מכל כיוון אפשרי - זוויות הראייה של השר, הח"כ מהאופוזיציה, המומחה הרפואי, הלוביסט שעתר לבג"ץ-ואפילו שואלים כמה עוברי אורח לדעתם.

במציאות כזאת, ישנה חשיבות עליונה שמי ששימש בתפקיד ביטחוני בכיר יחווה את דעתו, יסביר מה ההשלכות וכיצד הוא רואה את התמונה המלאה. הבכיר, ואין זה משנה אם היה במוסד, בשב"כ או בצה"ל, הוא דמות שלא ניתן לוותר עליה בכל דיון ביטחוני, בוודאי בסוגיה כה קריטית כמו הגרעין האיראני. נושאים אלה מורכבים מאוד והעיסוק התקשורתי בהם שטחי יחסית, ולכן דווקא לדעות של דגן, הלוי או כל אחד אחר שישב בכיסאות האלה יש מקום של כבוד. הם ישבו שם במשך שנים רבות, כך שהם יודעים דבר או שניים על ביטחון.

אז נכון, יש ביטחון שדה ויש דברים רגישים שלא אומרים. אצלנו הרגישות כנראה נמצאת במקום אחר, כי כל אחד מהמבקרים חושב שזאת דרך מצוינת לתפוס כותרת או להראות לבוחריו שהוא לא חושש להתעמת עם בכירי מערכת הביטחון. אחרים סבורים שכל מילה של ביטחוניסט משמעותה תחילת הפריימריז שלו למפלגה זו או אחרת, ולכן צריך כבר עכשיו להדוף את דבריו המקצועיים ולטפל באיש - לא במקצועיות ובידע שלו.

חוק אחיד לכולם

דגן, שדיבר בשבוע שעבר בפני אנשי עסקים בפורום המסחרי-תעשייתי, נשאל בין היתר על תוכניותיו האישיות ואם יש לו יומרות פוליטיות. הוא השיב בשלילה ואמר כי הוא עושה לביתו. "זו הדרך היותר נעימה לומר שאני עושה כסף כדי לעזור לילדים", הסביר בחיוך. כאשר נעלם החיוך, ביקר את חוק הצינון שגורם לאיפה ואיפה בין בכירים לשעבר במערכת הביטחון לבין אחרים, ברצותם להיבחר לכנסת. "החוק צריך להיות אחיד לכולם", אמר.

מכל מקום דגן לא רץ לכנסת, גם לא הלוי. האחרון

אמר בסוף השבוע דברים בגנות ההקצנה הדתית, חטף ביקורת מכל עבר וניסה אתמול לסגת במעט. שוב, רק פותח את הפה - ומקבל סטירה בדמות ביקורת חריפה, כאילו שלא מדובר באדם שעשה רבות למען המדינה.

במשחק הזה אין אמצע, הכל קיצוני. עוד רגע היינו רואים את דגן והלוי מובלים באזיקים לבית המעצר. ראוי מאוד שניתן למי שקצת מבין בעניינים לומר את דבריו. 30 או 40 שנה בעסק לא הולכות ברגל, גם אם זה לא כל כך מוצא חן בעינינו. זה רק חומר למחשבה. לכולם.