ילדותם השנייה
האחריות לגורלו של הילד מוטלת על הוריו, בקרב על פינוי המאחזים, דווקא ילדי המתנחלים נשלחים לחזית ההסברה ולהפגנות נגד הממשלה. לא זו הדרך
השימוש בילדה בת ארבע וחצי לצורכי תעמולה הוא נלוז. זו דמגוגיה שמופיעה רק כי אזלו למתנחלים כל הטיעונים האמיתיים נגד הפינוי. אילולא היה לי עניין מיוחד במגרון, הייתי מנתק את הקו כי אני לא רוצה שיעשו עליי מניפולציות רגשיות כאלה. ילדה בת ארבע וחצי וגם ילד בן תשע אינם עומדים על דעתם, ואילו עמדו על דעתם, אולי לא היו מסכימים לגור בהתנחלות כמו מגרון, שמשלמת מחיר כבד על הזמניות שנכפתה עליה, ולכן נראית כמו יישוב רפאים מוזנח.
הייתי במגרון לפני חודשיים, יום אחרי שעלו על המקום מאות שוטרים וחיילים והחריבו שלושה בתים עד היסוד. האירוע היה נורא. בזמן הפשיטה ישנו בשניים מהבתים שתי משפחות עם ילדים - משפחת גוטמן ומשפחת טייטלבוים. אפשר לדמיין את הטראומה שעוברת על ילדים שהוצאו ממיטותיהם באישון לילה ונאלצו לראות איך הדחפורים עולים על בתיהם. זוועה כזו תיחרת לעד בנפשו של כל ילד שביתו נהרס מול עיניו ולא משנה אם הוא גר במגרון, בכפר שלם או ברהט, ואם הוא ילד יהודי, ערבי או צ'רקסי.
אבל האחריות לגורלו של הילד מוטלת על הוריו, שהחליטו לגור באזור נפיץ כל כך. אני לא בטוח שהם רגישים מספיק לעניין. ליוויתי את המשפחות גם בהפגנה שקיימו מול ביתו של ראש הממשלה שבוע אחרי ההרס, לשם הביאו את שברי הבתים. גם להפגנה הזו גררו המתנחלים את הילדים והתינוקות, כדי שיבלו שלוש שעות וחצי במתחם קטן שסגרה המשטרה. הלב באמת כאב למראה הילדים שלא ממש הבינו מה הם עושים בתוך עולם קטן של צעקות וצרחות נגד ראש הממשלה ובכלל.
תשאירו את הילדים מחוץ למשחק
בעוד ארבעה חודשים, בסוף פברואר, כל 250 אנשי מגרון, מגדול ועד קטן, צריכים להתפנות על פי צו של בית המשפט העליון שהחליט שהם יושבים על קרקע פלסטינית פרטית. גם כמה מאחזים אחרים צריכים לזוז בתוקף צווים משפטיים. זה יהיה אסון פרטי ולאומי. אסון פרטי של המשפחות במגרון שעלו לגור לפני 12 שנה בעידוד השלטונות, ועכשיו יראו את מפעל חייהן חרב. זה יהיה גם אסון לאומי כי אירועים כאלה קורעים את העם ומחרידים את המתח מול
הממשלה ובתי המשפט.
מעניין איך המדינה תפנה את מגרון. הרי רק כדי להחריב שלושה בתים בספטמבר, שלחה לשם המדינה צבא שלם שנזקק לתכסיסי הטעיה גדולים מול המתנחלים. ואיך אפשר בכלל לפנות 160 אלף מתנחלים לתוך גושי ההתיישבות, גם אם מקבלים את תוכנית השלום המתונה ביותר? יצרנו בשטח מציאות שאיננו יכולים להתמודד איתה. זו יכולה להיות נקודת האור של המתנחלים. רק שיעזבו בינתיים את הילדים וישאירו אותם מחוץ למשחק.