זה מה שנשאר: להתראות (חוף) נעורים
יש חופים שהמאבק עליהם הופך לסיפור לאומי, למשל פלמחים. ויש חופים שנגזלים מאיתנו פרוסה אחרי פרוסה, בשיטת הסלמי. למשל נעורים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
בשנים האחרונות דרכינו כמעט לא הצטלבו. והנה, בקיץ הוא התקשר לפתע, כולו רושף דרך הטלפון. הוא גר עכשיו בגבעת שפירא, יישוב ותיק ושקט בעמק חפר, וחוף הבית שלו הוא חוף נעורים, הסמוך למתחם המפורסם של המשטרה. רק שמהחוף הנפלא הזה, אמר בזעם, לא נשאר הרבה. פרוסה אחרי פרוסה נגזלו ממנו, בשיטת הסלאמי.
התוכניות המקוריות של החוף כללו מזנון קטן ומרכז לחינוך ימי. לפני מספר שנים קיבל אבי דבוש, מהחוף הידוע בהרצליה, את הזיכיון להפעלת החוף. עם הזמן החינוך כמעט נעלם, ולעומת זאת המזנון גדל, הפך למסעדה ענקית שהפכה לאולם אירועים. כשיש אירועים, מתאר חלפון, מי שרוצה להגיע לרצועת החוף הצרה צריך לחצות רחבת ריקודים, מתקני אסאדו, אוהל חתן-כלה ומאות שולחנות. ההשתלטות מגיעה כמעט עד קו המים, והחוף הציבורי הפתוח הופך בפועל למתחם פרטי.
ביקשתי מצוות התוכנית שלי בגל"צ לבדוק מה בדיוק מתרחש שם. התחקירניות הקליטו שיחה עם אנשי "ארטיק" - כך נקרא המקום של דבוש - שבמהלכה קיבלו הצעה לקיים במקום
פנינו לבקש את תגובת הרשויות, שהתאפיינה, אם לנקוט לשון עדינה, ברפיסות. התעלה על עצמו משרד הפנים, שטען ש"אין בידינו מידע או תיעוד בדבר קיום אירועים בחוף נעורים". כל המידע הדרוש, כאמור, נמצא במרחק הקלקה אחת בגוגל או שיחת טלפון.
חלפון עלה לשידור. הוא אמר את מה שאמר בלהט המתבקש. ראש מועצת עמק חפר, רני אידן, התבקש להשיב. הוא הפנה את חץ האשמה אל המדינה, שהפסיקה לממן את אחזקת החופים הציבוריים ומשאירה את המועצות האזוריות המרוששות לשאת לבדן בנטל. "אל החוף הזה מגיעים אנשים מכל הארץ", אומר אידן, "ואני לא אספק להם שירותים מכספי משלמי הארנונה שלי". במילים אחרות - הפקדת החוף בידי דבוש היא הדרך של אידן לממן אותו. רק שיש הבדל גדול בין הפקדה להפקרה.
בכל זאת, אידן הודה שבתקופה האחרונה היזם "הגזים", כלשונו, ונפתחו נגדו הליכי אכיפה שאמורים למתן את הפעילות. לטעמו של אידן, מילת המפתח היא מידתיות: יש להגביל את תדירות האירועים בחוף ואת היקפם, והוא ידאג שזה יקרה. הוא לא הסביר איך ייתכן שרק עכשיו התחיל להפעיל את סמכויות האכיפה שלו, כשהאירועים המאסיביים מתקיימים בחוף כבר תקופה ארוכה.
חלפון לא אהב את הגישה, והרוחות על הקו התחממו במהירות. בימים שלאחר התוכנית קיבלתי מיילים מתושבי האזור בנוסח "הייתי שם בשישי בצהריים עם הילדים, נקלענו למסיבת טראנס עם מוזיקה מחרישת אוזניים, לא יכולנו להישאר אפילו דקה וברחנו".
באחד מימי החגים האחרונים לקחתי את הילדים וסרתי לראות מה באמת קורה בחוף נעורים. החדשות הרעות המתינו כבר בראש המצוק, שם יש מגרש חנייה בתשלום. נפרדתי מ-15 שקל , כדי להעמיד את המכונית ליד צפרדע ירוקה שהאשפה גלשה ממנה לכל עבר והדיפה צחנה עזה. תענוג.
ירדנו בכביש התלול והקצר הגולש אל החוף. ובכן, איל לא ניפח דבר: את רוב שדה הראייה תפסה מסעדה עצומה, שמאחוריה הסתתרה הרצועה החולית. לצד המסעדה יש עוד מגרש חנייה מכוער במרחק 15-10 מטר מקו המים. לא ברור מי העניק היתר להרס כזה של החוף, אם בכלל ניתן היתר כזה.
הטופוגרפיה המרהיבה של החוף - הוא שוכן בצלו של מצוק הכורכר התלול - היא בעוכריו: החוף צר ממילא, והנפח שתופסת המסעדה לא משאיר ממנו הרבה. אם בכך לא די, על החול יש מתחם של בר, עם מתקני מזיגה של בירות ושאר משקאות. מתחושת הטבע והחוף הפתוח, הפראי, נותר רק הד עמום, וכל זה בשעה שבמקום לא התקיים אירוע.
רני אידן צודק: המפתח הוא במידתיות, רק שזו הופרה כאן ברגל גסה. בתגובה לפנייה חוזרת שנעשתה השבוע, נמסר ממועצת עמק חפר ש"ההסכם באשר להפעלת חוף נעורים שונה ועל פי ההסכם החדש לא ניתן יהיה, החל מהעונה הבאה, לקיים במקום חתונות ואירועי בר מצווה. בינתיים זומן המפעיל לשימוע אצל ראש המועצה ובמקביל תוגברה האכיפה במקום. התוצאה היא שלא מתקיימים במקום אירועים רבי משתתפים". אידן סבור שזה מספיק, אני מרשה לעצמי לחלוק עליו: כדי שהחוף יחזור להיות חוף, המסעדה הענקית צריכה לחזור לממדים של מזנון.
מ"ארטיק - חוף נעורים" נמסר ש"בחוף הושקעו מיליוני שקלים המשרתים את הציבור כולו. שירותי החוף זוכים להערכה והוקרה רבה מכלל המשתמשים בשירותי החוף".
ובכן , מתברר שבכל זאת יש כמה יוצאים מהכלל.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם