הספגטי לא אשם: על דוחות הבנקים שיפורסמו בסוף החודש

בסוף החודש יפרסמו הבנקים את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה. התשואות, לפי הערכות האנליסטים, יהיו חד-ספרתיות (כ-8%-9%). עם תשואות כאלה על ההון אי אפשר ללכת למכולת

יהודה שרוני | 10/11/2011 10:20

תגיות: בנקים

העילה התורנית לירידות השערים החדות במניות הבנקים בבורסת אחד העם היתה חשיפתם האפשרית למשבר באיטליה. עד לפני שנה צריך היה צריך דמיון מפותח במיוחד כדי לחשוב שבנק ישראל ידרוש מהבנקים הישראליים לפרט את חשיפתם האפשרית למשבר באיטליה. האות I, שייצגה עד כה את אירלנד במדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד), הוכפלה ומייצגת מהיום גם את איטליה. רק שהאות F (צרפת) לא תצטרף למועדון החזירים.

ב-3 השנים האחרונות נאלצו מנהלי ההשקעות בבנקים הישראליים לגלות כישורים אקרובטיים: ניתור מהשקעה להשקעה תוך חיתוך הפסדים. כשדומה היה שהם חיסלו את תיק הנוסטרו בבנקים הכושלים בארה"ב ובמדינות ה-PIGS, ובראשן ביוון, צצה איטליה משום מקום. קשיי הכלכלה האיטלקית הם לא חדשה מרעישה, לא כמו זו שהאיטלקים הפסיקו לאכול פסטה או ספגטי. הספגטי לא אשם במשבר.

חברת הדירוג הבינלאומית S&P הניפה כבר ב-20 בספטמבר תמרור אזהרה כשהפחיתה את דירוג האשראי של איטליה בשתי דרגות (ל-A). בתגובה תקפו איטלקים חמומי מוח את משרדי הנהלת S&P איטליה, עד שאפילו בישראל נאלצה החברה-הבת הישראלית להנמיך פרופיל.

המשברים באירופה ובארה"ב סוגרים בהדרגה את חלון הזדמנויות ההשקעות האפשרי של המערכת הבנקאית. מדובר לא רק בהשקעות פיננסיות של כספי הנוסטרו, אלא גם ברכישות אסטרטגיות כמו פתיחת פעילויות חדשות בחו"ל או קניית בנקים.

נכון שמסובך להשקיע היום את הכסף בחו"ל, אבל הבעיה האמיתית היא שאין מה לעשות עם הכסף אצלנו בבית. אין השקעות ריאליות וההשקעה במניות אסורה מאז פרשת ויסות מניות הבנקים. וכך מוגבלים הבנקים במדיניות האשראי לענף הנדל"ן בכלל ולמשכתנאות בפרט (בנק לאומי צמצם לאחרונה דרמטית את האשראי לענפים אלה). אפילו האפשרות לחלוקת הכסף כדיווידנד במזומן לבעלי המניות

אינה אפשרית. בנק ישראל דורש להגדיל את ההון העצמי כדי לחזק עוד יותר את יציבות הבנקאים.

הבנקים החוששים מתוצאות ההאטה האפשרית במשק אינם ששים לתת אשראי ליזמויות עסקיות חדשות. מבחינה זו הם נופלים כפרי בשל לידיו של נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. הנגיד הצליח, אם כן, לאלף את הבנקאים מעל למשוער. במקום בנקאים תאבי סיכון שהסתובבו כאן עד לפני 4 שנים קיבלנו נמרים צמחוניים. פרופ' פישר לא ירשה שבמשמרת שלו ייפול בנק.

ואם לא די בכך, המחאה החברתית הגיעה לבנקאות ומתבטאת בהתקפות בלתי פוסקות בתואנה של חזירות קפיטליסטית. עוד לא נולד הבנקאי שיעז היום להעלות את אחת מעמלות העו"ש הנמצאות זה 3 שנים בהקפאה עמוקה. בסוף החודש יפרסמו הבנקים את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה. התשואות, לפי הערכות האנליסטים, יהיו חד-ספרתיות (כ-8%-9%). עם תשואות כאלה על ההון אי אפשר ללכת למכולת.

ההשקעה במניות הבנקים מעניינת כיום בערך כמו השקעה באג"ח של ממשלת ישראל. העובדה שמדד מניות הבנקים ספג מתחילת 2011 ירידה של 33% משקפת את מצב הבנקאות. אלא שבעל מניות מהשורה ראשי לחתוך את אחזקותיו ולמכור, אך מה יעשו בעלי השליטה? כיצד תצליח שרי אריסון לממן את האשראי שקיבלה לרכישת בנק הפועלים אם הבנק לא יחלק דיווידנד? מה יעשו האחים עופר שכבר נהנו מסימני דיווידנד מבנק מזרחי-טפחות? איך יצליח להחזיר איש העסקים שלמה אליהו את האשראי שקיבל מבנק לאומי לרכישת 9.6% ממניות הבנק?

למרבה הפלא, נראה שבבנק ישראל לא מתרגשים מהמצב. להפך. הם מעוניינים שהמערכת הבנקאית תשרת בעיקר את בעלי הפקדונות ולא את בעלי השליטה. מבחינתם, שבעלי הבנקים יתחילו למכור את מניותיהם בבורסה. ואולי בסתר לבם מקווים בבנק ישראל שהמערכת הבנקאית הישראלית תתנהל ללא גרעיני שליטה.