רוב מיוחס

בשם הסקרים ו"רצון העם", הימין הקיצוני מכתיב את דרכו בגדה, בתקשורת ובבית המשפט העליון. ככה זה כאשר אין אופוזיציה

יעל פז-מלמד | 10/11/2011 5:24

תגיות: הימין הקיצוני,מתנחלים,בית המשפט העליון

ההשתלטות המוחלטת של הימין והימין הקיצוני על כל אורחות החיים בארץ מוסברת בקלישאה: זה רצון העם. לימין יש רוב בכנסת, רוב בסקרים, ולכן ניתן להניח שזה מה שהעם דורש. לכן גם מותר לאפשר למתנחלים דתיים, לאנשי ישראל ביתנו ולקיצוני הימין בליכוד להכתיב את הרכב בית המשפט העליון.

אפשר גם להלבין מאחזים בלתי חוקיים ולשקר לציבור שמאחזים שכל אדמתם שייכת בטאבו לפלסטינים - יפונו, כפי שהודיע בנימין נתניהו, שעל אופיו מעידים ברק אובמה וניקולא סרקוזי, אשר עומדים איתו בקשר די הדוק. אז רק לידיעתם - הם לא לבד.

אחרי שהבטיח בטון החגיגי שלו, השמור לאירועים יוצאי דופן, על פינוי מאחזים דוגמת גבעת אסף, שכל 30 בתיה יושבים על קרקע פלסטינית פרטית, הסתבר אתמול שלא היה ולא נברא. בלחץ הימין הקיצוני ובתמיכת נתניהו ושרי הימין, דנים כרגע בפרקליטות במציאת פתרון שיאפשר בשלב הראשון את דחיית הפינוי בחצי שנה. אחר כך נראה.

כבר אפשר לקבוע שבית אחד לא יפונה - לא במגרון, לא בעמונה ולא בגבעת אסף - וזאת בניגוד להוראה מפורשת של בג"ץ. מהו חוק וסדר לעומת "רצון העם" ? מה הם הליכי שלטון תקינים לעומת הכוח המטורף שיש למתנחלים ולמועצת יש"ע?

אופוזיציה ימנית לוחמת

אפשר להמשיך להפליג בהשתלטות המוחלטת של הימין ולהביא עוד שלל דוגמאות קשות ביותר ליכולת הבלתי מוגבלת שלהם להעביר כמעט כל דבר, בכל נושא שבו הם מעוניינים. אבל לא עליהם עלינו להלין, אלא על האופוזיציה. נתניהו לא יעשה שום מהלך שיקים עליו את המתנחלים כי הוא שבוי בקונספציית עבר שאם יסור חנו מעליהם, הלך עליו.

המתנחלים, בתמיכת ח"כים מסוג יריב לוין, מירי רגב ודני דנון, שלא לדבר על אביגדור ליברמן, צריכים להיות טמבלים מוחלטים

שלא לנצל את הכוח האדיר שניתן להם, בניגוד גמור לעובדה שהם לא מייצגים את הרוב בעם ומעשיהם אינם רצון העם. הם רצונו של חלק לא גדול בעם, כפי שמראים כל הסקרים.

נכון שהימין מקבל רוב בסקרים הללו, אבל לא הימין המטורף שהשתלט על ממשלת ישראל והכנסת שלה. מדובר על ימין מתון, הגיוני, ובעיקר כזה התומך בשלטון החוק, דוגמת דן מרידור, בני בגין וראובן ריבלין, שמשמשים היום כאופוזיציה לוחמת הרבה יותר מהח"כים שתפקידם לעשות זאת.

נחשול אדיר של חקיקות ימין

לאן לכל הרוחות נעלמה מפלגת העבודה כשצריך אותה? למה לא שמענו אף התבטאות אחת מיושבת הראש שלה, שלי יחימוביץ', בנושאים הבוערים ביותר העומדים עכשיו על הפרק? האם היא לא הפנימה שבתפקידה החדש היא לא יכולה להמשיך להיאבק רק על נושאים חברתיים, ועליה לארגן את מפלגתה למלחמה חסרת פשרות נגד הטירוף שאוחז כרגע במערכות חיוניות רבות?

למה לא שמענו את קולה הצלול והרהוט לגבי הניסיון של הימין לחסל את ערוץ 10, כמו גם את עצמאות בית המשפט העליון, כמו גם את חובתה של הממשלה למלא אחר הוראות בית המשפט ככתבן וכלשונן, כמו כל אזרחי מדינת ישראל?

מקדימה הציפיות הרבה יותר נמוכות. מפלגה שאחד הח"כים הבכירים שלה, אבי דיכטר, עומד מאחורי הצעת החוק הקובעת שישראל תהיה מדינה יהודית, או שח"כ בכיר אחר, מאיר שטרית, עומד מאחורי הצעת החוק לחייב את התקשורת לשלם חצי מיליון שקל למי שיתבע אותה על לשון הרע, גם בלי הוכחת נזק, אינה מייצגת יותר את בוחריה, והם רבים מאוד וטובים מאוד.

בכל זאת, בניגוד ליחימוביץ', קולה של ציפי לבני לפחות נשמע. היא מנסה, בכוחה הדי דל היום, להיאבק בהידרדרות הנוראה שמתרחשת היום בישראל. כך גם חברי הכנסת של מרצ. אבל ההשפעה שלהם בטלה בשישים עקב מספרם.

כל שנותר היום למיליוני אזרחים שעמדתם מרכז-שמאלה היא להתחנן בפני האופוזיציה כולה להציל אותנו, ממש כך מנחשול אדיר של חקיקות ימין שמאיימות להטביע את כולנו.