צביעות במסווה של רב תרבותיות
השמאל החדש מגן על ענת קם ובאותה נשימה מסנגר על הענקת אוטונומיה תרבותית לקיצונים שכופים על הציבור שלהם תחבורה נפרדת, מדרכות נפרדות ושידורי רדיו ללא קול נשי
מי שסבור שזו התמונה, חי בסרט. ביום שני נכחתי בדיון שערכה ועדת הכנסת בסוגיית מעמד האישה. יו"ר הוועדה ציפי חוטובלי ויוזם הדיון אורי אורבך, שניהם דתיים לאומיים, מצאו את עצמם בבדידות מזהירה. אף ח"כ חילוני ואף ח"כית חילונית לא נחלצו לעזרתם.
מול השנים התייצבה חזית מרתקת: ח"כים מש"ס ומיהדות התורה ונציגי "קול הרמה", רובם ככולם (מלבד השדרן) חילוניים למהדרין. הדתיים הלאומיים התגלו כקול קורא במדבר.
הם התיישבו שם כבעלי הבית, על חליפותיהם המעוצבות ומשקפיהם האופנתיות והסבירו כשעל שפתיהם חיוך מתנשא כי ההנהלה של התחנה נאותה בתור מחווה יוצאת דופן לספק מענה לקמפיין אותו הם הגדירו כ"קמפיין פופוליסטי".
מהיום, בכל יום ראשון משעה שבע עד לשעה שמונה בבוקר יותר לנשים להשמיע את קולן בשידור ברדיו "קול ברמה". בשאר השעות אם ברצונן להגיב או להתייחס לענייני אקטואליה או לשידורי התחנה, עליהן לשלוח פקס.
שדרנים גברים יקריאו את הפקסים בשידור. עזרת נשים של "קול ברמה". שעה בשבוע, שעה בה הגברים בתפילת שחרית אז הסכנה שמא ייחשפו לשידור הבעייתי שנכפה על התחנה.
התחנה בבעלות פרטית. אבל היא משדרת על תדר ציבורי כשכמות התדרים מוגבלת. את הזיכיון היא קיבלה מהרשות השנייה. נציגת הרשות (אף היא חילונית) שהגיעה לישיבת הוועדה גמגמה והתחמקה ממתן תשובות ברורות. ישנם ערכים, הסבירה בחצי קול, שהם חשובים לא פחות משיווין.
אכן. בשם שני ערכים מתעקשים הסנגורים החילונים של התחנה
באשר לכסף, מדובר בקבוצה קטנה בעלת אינטרסים שמשרתת את בעלי התחנה. ובנוגע לפלורליזם התרבותי, מדובר בתופעה חוצה גבולות, בגל שמאיים היום להטביע את הולנד ואת בלגיה, את אנגליה ואת צרפת.
ישראל היא חלק מהכפר העולמי הגלובאלי כאשר אך טבעי שהשמאל הישראלי מפנים ומעתיק את המושגים ואת הערכים של השמאל במערב אירופה.
השמאל האירופי בשם הפלורליזם התרבותי (שלעתים רווח אלקטוראלי לצדו), אפשר למהגרים מוסלמים להקים על יבשת אירופה ממלכות סגורות שרשמית הן כפופות לחוקי המדינות בשטחיהן הוקמו אבל למעשה נהנות ממעמד אקס טריטוריאלי.
לא משטרה ולא צוותי אמבולנס ייכנסו לשכונות המוסלמיות בלונדון ללא תאום מראש עם ראשי הקהילה המוסלמית. מיותר לציין שרגלם של עובדים סוציאליים או נציגי שירותי רווחה לא תדרוך בממלכה הסגורה בה אלימות במשפחה היא חלק מהשגרה ונהוג להשיא ילדות בנות 12 לזקנים בני 60.
בכל מדינה מתוקנת גבר שחי עם ילדה בת 12 יישלח למאסר בגין אונס ובעילת קטינה. לא המהגר המוסלמי. ערכי החברה המערבית וחוקיה לא חלים על לונדוניסטן.
בשנים האחרונות חלה הקצנה חסרת תקדים בחברה החרדית בארץ, הקצנה שאותותיה ניכרים במרחב הציבורי, החל בהפרדה בתחבורה הציבורית וכלה בהדרת נשים מתחנת "קול ברמה".
תנועות פמיניסטיות שנהנו עד לאחרונה מתמיכתה של האליטה ושל הזרם המרכזי בתקשורת מגלות לפתע כי השמאל הישראלי ממשיך לשלם להן מס שפתיים אך משאיר אותן לבדן במאבק נגד אפליית נשים. הנימוק- הפלורליזם התרבותי.
השמאל החדש שמבחינתו מפלגת העבודה של שלי יחימוביץ' היא ימין, מגן על ענת קם ובאותה נשימה מסנגר על הענקת אוטונומיה תרבותית לקיצונים שכופים על הציבור שלהם תחבורה נפרדת, מדרכות נפרדות ושידורי רדיו ללא קול נשי. וכי מה אכפת להם, לאלה המכנים את עצמם ליברלים, ממנהיגות כת נשות הטאליבן שמאלצות ילדות להתכסות ברעלות כששירותי הרווחה מנועים מלהתערב, מהאם המרעיבה, מבריונים המטילים אימה על בית שמש, משינוי המרחב הציבורי בירושלים? הם לא מגיעים לעיר הבירה, לא נוסעים באוטובוסים ולא מאזינים ל"קול ברמה".
אין חדש תחת השמש. בשם הגנה על חופש הביטוי הם מסנגרים על ערוצי תקשורת שמגבילים את חופש הביטוי. בשם הפלורליזם התרבותי, מקימים כאן את לונדוניסטן.
הכותבת היא פרשנית פוליטית בעיתון "מקור ראשון"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם