וירוס במקום מטוס
חיל האוויר תמיד נחשב לזרועו הארוכה של צה"ל. במרחב הסייבר החדש הוא כבר לא לבד בחזית. כך נערכים ללחימה הקיברנטית
מומחים כבר לא בטוחים כי זו הדרך שתיבחר לביצוע המשימה. "סייבר במקום מטוס, וירוס במקום פצצה", כפי שאמר אחד מהם, מבטאת אולי טוב יותר מכל את מרחב הלחימה שהתפתח בשנים האחרונות, ואם לשפוט על פי התולעת המסתורית סטאקסנט, כך על פי פרסומים בחו"ל, שתקפה בקיץ 2009 את מתקני הגרעין האיראני וגרמה לכמה תופעות מפתיעות שגרמו לעיכוב התוכנית, הרי שניתן להגיע להישגים מבצעיים חסרי תקדים וללא עקבות.
השבוע, כאשר נפלו לכמה שעות אתרי האינטרנט של כמה משרדי ממשלה, צה"ל והשב"כ, מיד התעורר החשש כי מדובר בפעולה מכוונת. שמישהו הוריד את השאלטר בזדון. גדי עברון, לשעבר מנהל אבטחת המידע של תשתית הממשלה לעידן האינטרנט (תהיל"ה) ומקים האתר אבטחת המידע הממשלתי, אמר השבוע כי מדובר בתקלה באחת ממערכות המחשבים ומי שמיהר לייחס זאת להאקרים למיניהם שגה.
"מכל מקום, התקפות על אתרים ישראליים מתרחשות לא מעט, בין אם בדרך שמונעת שירות לאתר או לחלופין פריצה אליו והשחתתו. שתי שיטות אלה אינן מסובכות, וניתן לראות עלייה בהיקפן כאשר ישנם מצבים ביטחוניים-פוליטיים במדינה". הוא ציין כי דרך התקפה נוספת ושכיחה הרבה פחות היא ריגול, "זה נעשה על ידי חדירה לרשתות והוצאת נתונים. לרוב לא יודעים כלל שזה התרחש".
מי שממונה על הנחיית הגופים האסטרטגיים במדינה הוא השב"כ באמצעות הרשות לאבטחת מידע שהוקמה ב-2002. ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין אמר ערב סיום תפקידו כי בישראל לא הותקפה תשתית קריטית, אך "זיהינו סימנים מסוימים, זה לא אומר שהיה ניסיון התקפה, אבל בהחלט היו עקבות וטביעות אצבע. זה איום שלא קיים רק על הנייר, אלא מתדפק על הדלת".
"הדיון בנושא הזה החל במהלך שנת 2008", סיפר השבוע תא"ל (מיל') שמואל קינן, לשעבר קצין תקשוב (קשר) ראשי, על התהליך בצה"ל, "ניתחנו את האיומים הקיימים, לאן הולכים פני העתיד, והגענו למסקנה שיש צורך להקים גוף שיודע גם לתת הגנה וגם התקפה בתחום הקיברנטי".
במטכ"ל, שמרבית קציניו מכירים את שדה הקרב דרך כוונות, הבינו היטב את מה שעומד מול עיניהם. בשנת 2009 הגדיר הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, את הסייבר כ"מרחב לחימה אסטרטגי ואופרטיבי". לא רק כמה חיילים שיושבים מול מחשבים ופוקחים עין שיד זרה לא פורצת פנימה, אלא שדה קרב של
באותה שנה הוקם ביחידה 8200 מטה הסייבר של צה"ל. זהו גוף הכולל אנשי תקשוב ומודיעין, ובראשם שני קצינים בדרגת אלוף משנה. חלקם אחראים להגנה, מניעה מגופים חיצוניים לפרוץ את המחשבים של צה"ל, ואחרים הם "שחקני התקפה".
בצה "ל לא מרבים לדבר על התחום הרגיש, אבל מדברים שאמר באותה תקופה ראש אמ"ן לשעבר, האלוף עמוס ידלין, ניתן להבין את תפקידי המטה. "בסייבר קיימים שלושה תחומים, איסוף מודיעין, התקפה והגנה. ממד זה הולם היטב את תפיסת הביטחון של ישראל. . . צה "ל מתכוון לספק הגנה טובה לרשתות וגם להפעיל התקפות קיברנטיות משלו".
לצד זאת, הקימו במרכז הצופן והביטחון (מצו"ב) "צוות אדום", שבדומה לחיל האוויר, משמש כ"אויב", ותפקידו לבחון את מערכות ההגנה. בכל יום פועלים עשרות חיילים וקצינים אקדמאים, לרוב בוגרי התוכנית היוקרתית "תלפיות", לאתגר באופן משמעותי את תחום אבטחת המידע ברשת הצבאית.
קצין שמילא בעבר תפקיד מרכזי במטה סיפר כי מדובר בתחום שמתפתח באופן מהיר מאוד, וכי יש להתאים את חליפות ההגנה לפני שגורמים אחרים יצליחו לחשוף את נקודות התורפה. "בפיגוע קיברנטי אין נפגעים בנפש, אבל שיעור הנזק עשוי להיות עצום", אמר.
בחודש מאי ראש הממשלה בנימין נתניהו הקים את מטה הסייבר הלאומי שעיקרו "להרחיב את יכולות ההגנה של המדינה על מערכות התשתיות החיוניות מפני התקפות טרור קיברנטי".
ישראל היא לא הראשונה שפועלת במישור הזה, נשיא ארצות הברית ברק אובמה הגדיר את האיום כאחד החמורים ביותר על הביטחון הלאומי של ארצות הברית ועל כלכלתה, ובשנה שעברה הכיר משרד ההגנה האמריקאי במרחב הקיברנטי כמרחב לחימה. פיקוד הוקם בראשות הגנרל בדימוס מייקל היידן, וגם צרפת, גרמניה ובריטניה פועלות באותו כיוון.
בסין לעומת זאת, עושים שימוש ניכר במרחב זה לצורך פעולות ריגול, בעיקר כלפי יעדים בארצות הברית ובאירופה. בשנת 2009 דווח על פריצה למחשבים בארצות הברית וגניבת תוכניות של מטוס קרב מתקדם, והאצבע הופנתה לסין.
לפני מספר חודשים ניתחו החוקרים ד"ר שמואל אבן, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, ודוד סימן, מהמכון לחקר המודיעין, את הלוחמה במרחב הקיברנטי. השניים מנו שורה של מאפיינים למרחב הלחימה החדש: יכולת פעולה במהירות הקרובה למהירות האור, יכולת פעולה חשאית, הפעלת נשק הנחשב אל-הרג, סיכון נמוך לחיי אדם.
אחד האירועים הקיברנטיים המסקרנים ביותר התרחש באיראן ויוחס לישראל ולארצות הברית. דוח מפורט בנושא שחיברה חברת האבטחה סימנטק גילה כי התולעת הותאמה לפגוע בממירי תדר ספציפיים המורכבים על מערכת הצנטריפוגות להעשרת אורניום.
ד"ר אבן הסביר כי מדובר באירוע מכונן. "מדובר בכלי מתוחכם, שבו לראשונה הפעולה במרחב הקיברנטי גולשת לעולם הפיזי, כלומר יש כאן אפקט שעד כה נוצר על ידי פעולה קינטית, למשל הטלת פצצה".
לדבריו, האירוע ממחיש כיצד יכולה מתקפה קיברנטית להביא לנזק נרחב, לרבות בפן האסטרטגי. כחלק מהיערכות למטה הסייבר בצה"ל, הוחלט לייסד מספר מקצועות חדשים, למשל "מגן בסייבר", שחייליו יקבלו את ההכשרה בבית הספר של אגף התקשוב. ניתן להניח כי באותו אופן מכשיר צה"ל את "תוקפי הסייבר".
תא"ל (מיל') קינן מספר כי באיתור החיילים המשרתים במטה הסייבר הישראלי מושקעת מחשבה רבה. "יש לנו ילדים גאונים שיכולים לפרוץ לכל דבר. זה נותן לישראל יתרון אדיר".
הגורמים העוסקים בעניין, הן מההיבט הצבאי והן מהאקדמיה, סבורים כי זוהי רק תחילת עידן הסייבר. ההערכה היא כי ישראל תרחיב את היכולת שלה בתחום, ולא מן הנמנע שתעמיד לעניין קצין בדרגת אלוף.
"אנחנו נמצאים בעידן אחר לגמרי", סיכם הקצין הבכיר, "עימותים ומלחמות יתנהלו בצורה אחרת מהמוכר, עם הזמן נראה פחות תמרון יבשתי וגיחות אוויריות, שדה הקרב ינוהל מתוך חמ"לים שבהם יושבים חיילים וקצינים במדי א'. ההכרעה תהיה פחות ברורה, גם ההרתעה תשנה את פניה, אבל בסופו של דבר, יסוכלו איומים, וזה הדבר המרכזי שאליו כולם שואפים".
hanan.grinberg@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם