מפרי גליל ועד אורנג'

כאשר מדובר במחאה חברתית ובתחרות, חייבים להבין שגם למחאות יש מחיר שהציבור צריך לשלם. הפעם זה פיטורים נרחבים במשק

יהודה שרוני | 11/11/2011 13:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בין פיטורי מאות העובדים הצפויים בחברת הסלולר פרטנר לאלה הצפויים במפעל פרי גליל עובר מכנה משותף אחד. שני מקומות העבודה האלה מתחילים לספוג את תוצאות הרפורמות השונות שזכו לכותרת "פתיחת המשק לתחרות".

זו אחת מתוצאות המחאה החברתית האחרונה שהביאה להקמת ועדת טרכטנברג והאיצה את הגשת המלצות ועדת התחרותיות. אם לא די בכך, יש להוסיף את תחילת ההאטה בכלכלה העולמית והמקומית כסיבה נוספת לפגיעה במצב העסקים.

רווחי פרטנר עלולים להישחק לנוכח הרפורמות שחוו בעת האחרונה חברות התקשורת, והסלולר בראשן. כמו כל חברה עסקית המעוניינת להגדיל את רווחיה, בעקבות השינויים היא חייבת להתייעל ולהשתפר.
קשה להתחרות ביבוא זול

מבחינה זו חיים רומנו, מנכ"ל פרטנר החדש, לא המציא את הגלגל, והוא בהחלט פרטנר לפיטורים. אין ספק שתוכניות התייעלות דומות ייושמו בקרוב גם אצל המתחרים - פלאפון וסלקום.

בעלי פרי גליל, שגם הם הובילו מהלך פיטורים, טוענים שפתיחת המשק הישראלי ליבוא (שימורי דגים במקרה של פרי גליל) תבוא על חשבון קווי ייצור

מקומיים. אם מחר יפתחו את השוק הישראלי ליבוא גבינות קשות, איך ספק שתנובה תיאלץ להגיב ואולי לפטר עובדים.

מובן שאפשר להתייעל ולחסוך במקומות אחרים, אבל לאורך זמן קשה מאוד להתחרות ביבוא זול. נכון שהתחרות תיטיב במידה מסוימת את מצבו של הצרכן, אבל היא תבוא על חשבון עובדים שייאלצו ללכת הבית.

הממשלה חייבת לעודד את המגזר העסקי ולא לפגוע בו

לכן כשמדובר במחאה חברתית ותחרות, חייבים להבין שלמחאה יש מחיר. פרטנר ופרי גליל אינן לבד. חברות עסקיות רבות עומדות ליישם תוכניות התייעלות שעיקרן פיטורי עובדים. זה קורה בענף רשתות המזון, ענף הפרסום, ענף התקשורת, ענף בתי ההשקעות ובקרוב גם בענף ההיי-טק.

השבוע נפתח בשביתה בעקבות מאבקה של ההסתדרות על עתידם המקצועי של עובדי הקבלן. מדובר במטרה ראויה, אבל לעובדי הקבלן יש לפחות מקום עבודה. לעובדים המפוטרים, בעיקר באזורי הפריפריה, אין בכלל עתיד.

הממשלה והאוצר התהדרו עד כה בשיעור אבטלה מינימלי (5.6 אחוז) ברור שבמצב הדברים הנוכחי מצב האבטלה כפי שישתקף מנתוני החודש הבא יהיה גרוע יותר. זה בדיוק תחום אחריותה של הממשלה. בעיתוי הנוכחי היא חייבת דווקא לעודד את המגזר העסקי ולא לפגוע בו.

לדוגמה, ההמלצה להעלות את מס החברות מ-24 אחוז ל-25 אחוז היא האחרונה שאפשר להעלות על הדעת במצב כלכלי משברי זה. שר האוצר יובל שטייניץ מבין את זה, אבל גם הוא נכנע לרוח טרכטנברג.

הממשלה חייבת להוציא אל הפועל צעדים נוספים כדי להמשיך ולקרב את הפריפריה למרכז. זה יכול להיעשות בעיקר באמצעות השקעות בתשתית התחבורה או דרך תמריצי מסים נוספים. בישראל מונהג אמנם תקציב דו-שנתי, אך לא יזיק אם בתקציב זה ייעשה מקצה שיפורים שיסייע להתמודד עם ההאטה הכלכלית הניצבת לפתחו של המשק הישראלי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים