שישה שופטים לא מצאו ספק סביר
נקיטת קו הגנה אחר, שבו קצב מודה שהיו יחסים בהסכמה היה עשוי להביא לתוצאה אחרת. כאשר שני צדדים מציגים גרסאות מנוגדות לחלוטין, הדבר מקל על השופטים להכריע ביניהן
1. פסק הדין של בית המשפט העליון מאמץ באופן גורף את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופטים בחנו אחת לאחת את טענות ההגנה - ודחו אותן בזו אחר זו.
הם אמנם ציינו שבכל הנוגע למידת אמינותו של קצב, המחוזי החמיר עמו קצת,
2. פרשת קצב ממחישה שוב את הקושי בהכרעה בעבירות מין, שלרוב נעשות בד' אמות ואין להן ראיות ישירות אחרות. מאז 1982 יכול בית המשפט להרשיע נאשם על סמך עדות יחידה של קורבן עבירת מין, גם אם אין לה סיוע בראיות. הרי השופטים אינם בוחני כליות ולב ולא ניחנו בתכונות של מכשיר פוליגרף.
במקרה הנוכחי לא הייתה עדות ישירה ולא היו ראיות אחרות - למעט גרסאותיהם של קצב ושל א'-לשני מעשי האונס. אלא שבית המשפט קבע שגם אם היה מניח שבין השניים היה רומן, לא היה בכך כדי ליצור ספק סביר בשאלת הסכמתה של א' למעשי האונס.
משפט קצב מוכיח פעם נוספת כי תיקי עבירות מין, שבהם מדובר בגרסה מול גרסה, מוכרעים על סמך אינטואיציה של השופטים בשאלה מי דובר אמת ומי השקרן. את ראיות המעטפת ואת התמיהות בהתנהגות או בסתירות של הצד לו הם מאמינים, ותמיד יש כאלו, הם מתאימים לאינטואיציה שלהם. כך עשו השופטים במקרה זה, כשקבעו שראיות המעטפת לא יצרו ספק סביר לגבי מה שאירע בארבע עיניים.
3. שישה שופטים, חמישה מהם פליליסטים מובהקים ובעלי ניסיון, בחנו ביסודיות את חומר הראיות. מורשע "מן השורה" שמערער לעליון אינו זוכה לפסק דין של 249 עמודים, שכל כולו מאמץ את הקביעות של המחוזי. אך כפי שכתב השופט ג'ובראן, "מקרה זה נדיר הוא".
עניינו של קצב נבחן בשבע עיניים. כל ראיה, כל תמיהה, כל טענה. בסופו של יום ששת השופטים במחוזי ובעליון קבעו פה אחד שקצב אשם.
4. רבות דובר על הטעויות הטקטיות של קצב בתיק, ובראשן ביטול הסדר הטיעון. טעות פטאלית נוספת נוגעת לקו ההגנה. כשמולך עשר מתלוננות המעידות על שיטה, אין היגיון בהכחשה מוחלטת של יחסים עם כולן.
נקיטת קו הגנה אחר, שבו קצב טוען שאכן היו יחסים - אך בהסכמה - היה עשוי להביא לתוצאה אחרת. כאשר שני צדדים מציגים גרסאות מנוגדות לחלוטין, הדבר מקל על השופטים להכריע ביניהן. אולם כאשר הגרסאות קרובות יותר, ההכרעה קשה יותר. קשה להאמין שהרכב שופטים אחר היה מזכה את קצב. לכל היותר אולי היה מקזז שנהשנתיים מעונשו.
5. "תם ונשלם", חתם השופט ג'ובראן את פסק הדין. כדאי שקצב יתחיל להכיר בסופיות הדיון ולא ינסה להיאחז בקרנות הדיון הנוסף, חסרות הבסיס. כמי שחתם על חנינות כנשיא, כדאי שיחשוב על חרטה וקבלת אחריות - אם הוא חולם על חנינה או ניכוי שליש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם